“"נקל לשער שיפעת החיים מזומנת לכל אחד ואחד בכל עת במלוא תפארתה, אבל היא מכוסה בפרגוד, במעמקים, סמויה מן העין, רחוקה מאוד. אך היא שם, לא עוינת, לא סוררת, לא חירשת כשקוראים לה במילה הנכונה, בשם הנכון, מיד היא באה. הרי זה טיבו של כישוף, שאינו יוצר אלא מזמן." (פרנץ קפקא, 1921)

לא מעט ספרים נכתבו על קפקא האדם והסופר ביניהם גם כמה ביוגרפיות ומן הסתם יכתבו עוד בעתיד. הספר הזה מספר על שנת חייו האחרונה בין קיץ 1923 לקיץ 1924 שבה קפקא מחליף דירות ומחפש בתי מרפא. הוא מגיע לברלין בתקווה לשפר את מצב בריאותו (חולה שחפת), וגם לחוות בחייו אהבה וזוגיות תחת קורת גג אחת עם דורה הצעירה ממנו ב-15 שנה שהכיר באתר נופש ליד הים הבלטי בזמן ששהה שם עם אחותו, בעלה וילדיהם. מאז שהכירו דורה רואה בו אדם שעתידו עוד לפניו ובכלל זה עתיד לשניהם למרות מחלתו עד כדי מחשבות על עליה לארץ ישראל וסיפור אהבתם נתפס ע"י קפקא כנס שלו חיכה כל ימי חייו למרות שכבר היה מאורס פעמיים אירוסים שלא הגיעו לידי מימוש.

המחבר, גם לצד ניסיונותיו של קפקא להיאחז בחיים והזוגיות עם דורה מתאר את ניסיונותיו לכתוב ובכלל זה את הסיפור האחרון "יוזפינה הזמרת או עם העכברים" שמבוסס על מישהי שהכיר ואת החיים בתקופה ההיא בברלין כמו האינפלציה הדוהרת שמקשה על חייהם של האנשים וכך אנו מקבלים תמונה מאוד בהירה ומוחשית למה שבהחלט היה יכול להיות.

ספרו של קומפפמולר מעניין ומרגש למרות סופו הידוע ואפשר לראות בו ניסיון יפה לתאר את שנת חייו האחרונה עם דורה דיאמנט, ואני בטוח שלא היה לו פשוט בלשון המעטה להיכנס לראשו של קפקא, אע"פ שהמחבר הכיר את כתביו. אם תהיתם מניין שמו של הספר אז באחד הראיונות שנתן המתרגם ארנו בר שתרגם יפה, הוא סיפר שלקח אותו מהקטע שצוטט למעלה שנכתב ע"י קפקא ונראה שאין מתאים ממנו.

קפקא הלך לעולמו ב 3 יוני 1924 חודש אחד לפני יום הולדתו ה-41 ובמותו בטרם עת ניתן בהחלט לראות נקודת ציון בספרות העולמית שאילולא כך ואני אומר זאת בזהירות לא היינו נחשפים לכתביו בזכות חברו הקרוב מאכס ברוד שלא מימש את צוואתו לשרוף אותם והוציא אותם לאור. דורה אהובתו הגרה לאנגליה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ונפטרה שם ב 1952 והיא בת 54.

מי שקרא את ספריו ורוצה לדעת קצת יותר על קפקא ימצא עניין וגם מי שרוצה לקרוא על סיפור אהבה טראגי.”