“מי שבא מהתרבות הרוסית ותציין בפניו את השם "קורניי צ'וקובסקי",כולם יודעים במה מדובר,מקטן עד גדול. זה בדיוק כמו שתאמר "ביאליק" וכולנו יודעים על מה מדובר. {לדעתי הוא יותר מתאים מבחינת אופי התכנים לסופר האנגלי רואלד דאל -מיטלדה}, קוֹרניי צ'וּקוֹבסקי היה סופר ומשורר ילדים נודע בשפה הרוסית, ממוצא יהודי,נודע בעיקר בזכות ספרי הילדים .

חלק מספריו תורגמו לעברית עוד במחצית הראשונה של המאה הקודמת, מהמתרגמים המפורסמים שבהם: לאה גולדברג,נתן אלתרמן.

הספר הזה תורגם לראשונה ע" נתן אלתרמן ב-1946,ועכשיו הוצאת "עם עובד" החליטה להדפיסו מחדש במהדורה מחודשת, אבל כמובן עם מאייר עדכני בשם דוד פולונסקי.

מי זה בַּרְמַלַי ?ועל מה העלילה ?-

הסיפור מספר על עלילותיהם של גד וימימה,המכונים גדידי וימיממה,הבורחים מהבית חרף אזהרותיהם של ההורים (הנרדמים תחת צל צמרת עץ) ויוצאים, לא פחות ולא יותר,לאפריקה!!!כן,כן. שם הם משתוללים,חסרי דאגה,אוכלים תמרים ומשחקים עם שפע של יצורי פרא : קרנף, פילים, כריש וגורילה – עד שהם נתקלים בענק הבהמות "כדרלעומר" {מי נותן שם כזה לבהמה?רק אלתרמן של פעם}. הם מדגדגים אותו בבטן, אך הוא משום-מה נעלב פוער את פיו ומי מופיע ? בַּרְמַלַי ,ואכן, מיד מגיע הגזלן הרשע הזה, המפלצת קוצצת-השן, בָּרְמָלַי, שרוצה מיד לאכול את הילדים. נתחלחלו גד וימימה, כי:

"בַּרְמַלַי צועק: קדימה.

הוא באפריקה פוסע,

שר בקול מזעזע:

"אני המפלצת, השן הקוצצת,

אני הגזלן הרשע בַּרְמַלַי.

ואין לי ענין עוד

בשום בננות

ובשום שוקולדות

ובשום מרמלדות,

כי רק בילדים

קטנטנים, חמודים –

כמותכם, ילדי!"



תודו שזה נהדר !!!

גד וימימה נבעתים בפחד נוראי, אך דבר לא עוזר,רגע לפני הטריפה הגדולה, מגיעה הגורילה על גבו של התנין, והלה פוער את פיו וטורף את בַּרְמַלַי.
והסוף? תחינה גדולה של הילדים, הם מבקשים מהתנין להוציא את המפלצת,אולי כעת הוא ישתנה, ובָּרְמָלַי מתוך הבטן אכן מבטיח שהוא יהפוך למפלצת טובה, התנין פוער את פיו, ובַּרְמַלַי מופיע מחדש בדמות מפלצת טובה,הוא מבטיח לנסוע לחַיְפָה !!, שם יתן לילדים המתוקים לאכול ממתקים ותמיד יקפיד לאהוב, לאהוב, לאהוב.

אלתרמן בתרגום הזה הוא הוסיף את התבלינים משלו ,כגון לא בדיוק חריזה מדויקת מהמקור,,אלתרמן לא כתב במפורש שבַּרְמַלַי הוא שחור,אבל פרא קניבל ועוד באפריקה,כי ברוסית בַּרְמַלַי הוא פיראט,משלח-יד חסר צבע ונחות,ואילו אצל אלתרמן ,בַּרְמַלַי הוא "הפרא המפלצת",וכשהוא שר:"אני המפלצת, השן הקוצצת, אני הגזלן הרשע בַּרְמַלַי",כך!!צריכה להישמע מפלצת !!.

אבל ה-תבלין החריף ביותר והנהדר והמצחיק בספר הזה,הם איוריו של המאייר דוד פולונסקי. האיורים כה מלאי צבעים חדים ומשתלבים היטב בתוך הטקסט עצמו.
בַּרְמַלַי של פולונסקי הוא מפלצת מפחידה,משונה,ומצחיקה במראה החיצוני שלה,והוא נראית כך:לפי התלבושת שלו הוא קצת ליצן ולא משנה כמה הוא מפחיד,אי אפשר להתייחס בכובד ראש לכרס האבטיחית שלו אם כי שדוגמת האבטיח קרובה באופן קצת מדאיג למדֵי-הסוואה, ביחוד ליד הנעליים הצבאיות הענקיות ואי אפשר שלא לצחוק למראה הזנב המשתלשל בין רגליו או למראה כפות האריה הקשורות למין פפיון מתחת לסנטרו.

נו,אני ישר מאמצת את ה-בָּרְמָלַי הזה לחיי.

אל בַּרְמַלַי של פולונסקי מצרפים איורים נפלאים בצבעיהם החיים כל כך של הקרנף הכחול,הפילים הוורדים,הכריש כחול לבן,הגורילה הכחולה .שחורה–וכמובן הבהמה ענקית בשם "כדרלעומר",היא אדומה,חומה ולועה פעור בשיניים החדות ,לטרוף את הקורא כאן ומייד{שלא לדבר על גד וימימה}, ועוד אחד זה הדוקטור הקוף הלבן -אוֹיזֶמַר.

אני משערת שאולי במונחיי ראיה של הורים הספר יהא מרתיע במקצת,כיוון ומדובר על מפלצת מפחידה אבל טובה ומצחיקה ועל הרפתקת ילדים שכוללת בתוכה קסם,פחד וסוף טוב.

אבל אני אהבתי,אני צחקתי,אני הסתקרנתי על כל עמוד שמחכה לי בהמשך. כאילו נקלעתי לתוך הרפתקה סוחפת כמו מי שלא רצתה לרדת מגלגל ענק כשהמושב נעצר למעלה.

את הספר הזה ועוד מספריו של הסופר הזה הכרתי בשנתיים האחרונות כשהוצאות שונות התחילו להוציא תרגומים חדשים או מחודשים כמו :"ג'וק-מקק ענק"{2018,הוצאת קדימה. היא זאת שהחלה לדעתי לחשוף מחדש את "ספריו לקהל העכשווי של היום},"זבובינה זמזמינה"{1988 הוצאת כתר},"דוקטור אַיכּוֹאֵב",{2017 הוצאה קדימה},שעד היום אני מנסה לאתר אותו לקרוא את הספר.{זהו שירות מידע "חינמי" ממני אם תחפשו את הספרים הנהדרים הללו}.


מומלץ באהבה גדולה.”