יִצְחָק גוֹלְדְשְׁטֵיין, הַיְּהוּדִי שֶׁגֻּיַּס לַחֲזִית הַהוּנְגָרִית, מֵת בְּשִׁבְרוֹן לֵב, לְאַחַר שֶׁלֹּא מָצָא אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ. לְאַחַר מוֹת גְּבֶרֶת גוֹלְדְשְׁטֵיין בִּתְלָאוֹת הַדֶּרֶךְ, נֶאֶסְפָה בִּתָּהּ הַתִּינֹקֶת וְגֻדְּלָה בְּבַיִת יְהוּדִי חֲרֵדִי. יַעֲקֹב לַמְבֶּרְט, חֲבֵרוֹ שֶׁל יִצְחָק, מַחֲזִיק בְּכַסְפֵּי חֲבֵרוֹ שֶׁהֻפְקַד אֶצְלוֹ. בִּשְׁעַת מַשְׁבֵּר מַעֲדִיף יַעֲקֹב לְהַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ עֲדִין הַנֶּפֶשׁ לְנַעֲרָה בִּלְתִּי מַתְאִימָה, בַּעֲלַת מָמוֹן. לְבַסּוֹף מִתְחַתֵּן הוּא עִם בִּתּוֹ הַמְּאֻמֶּצֶת שֶׁל רַב לֵוִי. מִי הִיא נַעֲרָה זוֹ? עַל כָּךְ תִּקְרְאוּ בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה בַּסֵּפֶר: הַבַּת הָאוֹבֶדֶת.