ספרו החדש של גידי רשף, בחזרה לזמן וריתמוס, בוחן כמה מהטיעונים הבסיסיים נגד שירת אלתרמן כפי שבאו לידי ביטוי בשניים ממאמריו המרכזיים של זך. בין השאר נבחנות השאלות הבאות: האם נכון לאפיין את הריתמוס של אלתרמן באמצעות "חזרתו של הזהה", כפי שניסה זך לטעון בזמנו? והאם מושג הזמן המהפכני שטבע הפילוסוף ברגסון - מושג "המשך" - יכול לסייע לנו להבחין בין כתיבה במשקל לכתיבה בריתמוס חופשי?