“על הספר הזה יש באתר ביקורת מאוד חיובית של חמישה כוכבים וביקורת שלילית של כוכב אחד.
הפער הזה סיקרן אותי והחלטתי שאקרא את הספר, אך לקח לי כמה שנים להגיע אליו... זו תופעה שבדר"כ לא קורית לי עם ספרי הדרכה, וקצת ויתרתי על הספר לטובת ספרי הדרכה אחרים או עיסוקים שאני חייבת להספיק, אולי בעקבות פשטותו וחוסר התבלטותו של הספר ומחברו ביחס למתחרים.
אבל היה שווה לחכות!
הכתיבה מאוד מיוחדת, ומשקפת את ריבוי ההתמחויות והיכולות של המחבר.
על אף שעבר ילדות לא פשוטה והסתתר מאחורי רציונליות יתר (אחד ה"חבלנים" שהוא מלמד עליהם בספר שנוטים לנהל את חיינו יותר ממה שהיינו מעוניינים)
הוא החליט ללמוד לעומק דווקא את תחום המכירות והעסקים, על אף שהדבר לא התיישב בקלות עם אופיו העדין והנוח.
בעקבות מכתב שכתב, בו שיתף את שאר הסטודנטים בחששות שאולי אינו מתאים לתחום כמותם - גילה שהרבה מעמיתיו מסתירים את אופיים האמיתי כדי להתאים, והבין שלכל אחד בעצם יש "חבלנים" דומיננטיים, דפוסים שהתגבשו בילדות ועזרו להישרד בסביבה שלא תמיד הייתה אופטימלית.
אצל שירזאד ה"חבלן" המרכזי היה ניתוק מסוים מחיי הרגש - כדי למנוע כאב, ופיתוח התבוננות שונה, שלהפתעתו נתפסה על ידי אנשים שהוא מעריך כשיפוטית.
אצל עמיתים אחרים ניתן היה לראות חבלן הגורם חוסר מנוחה (קצת מתכתב עם הפרעות קשב וריכוז)
התחמקות או אובססיה לשליטה ועוד.
החידוש מספרי הדרכה אחרים הוא שזיהוי ומתן שם חיבה "חמוד" לכל חבלן (אחד הילדים שלמדו את השיטה הציע לקרוא למבקר הפנימי שלו "טינופת", משום שהוא תמיד אומר לו דברים מטונפים על עצמו), באמת עוזר להקליל את העבודה העצמית ולהנגיש אותה גם לילדים, גם למבוגרים - וגם להתמודדות עם אנשים שאינם מעוניינים בהתפתחות אישית אך בכל זאת אנו נתקלים בהם.
מה שאהבתי במיוחד הוא שהספר נטול ציניות/אווירת הטפה רוחנית, שני מאפיינים מאוד בולטים בספרי ההדרכה מהדור החדש. ספרים ומחבריהם אוהבים להטיח לך בפרצוף את מגרעותייך, ואת הסיבה שלכאורה בגללה אתה מדוכא.
הוא הזכיר לי את הספרים המקיפים של פעם ובעיקר: "אבא עשיר אבא עני", ספרים שכן "שמים עלייך" הקורא, מתאימים את עצמם לקהל מגוון של קוראים, ומשתפים אותם בשיטה שעזרה להם עצמם לצאת ממצוקה.
הלוואי שעוד סופרים ילמדו ממנו ויהיה קצת רטרו, בעיני יש כבר מספיק גורואים בעיני עצמם שיודעים הכול, ועל זה אמרו חז"ל "אל יתהלל חוגר כמפתח"...”
