לאחר למעלה מארבעים שנות הוראה וכתיבה של מי שזכה לכינוי "אבי הפסיכולוגיה היהודית", מתפנה פרופסור מרדכי רוטנברג לכתיבה אוטוביוגרפית מסוג חדש. כאדם הנטוע במסורת הפסיכולוגית, אך שואב את השראתו מן המקורות היהודיים, חוזר רוטנברג לסיפור יציאת מצרים כדי להבין את טבע האדם, את טיבו של המסע האנושי ואת חייו שלו.


החיים כמסע תנ"כי מציב מודל פסיכולוגי ייחודי הרואה בזיכרון יציאת מצרים מעין צו קטגורי לצאת יום-יום ממוסר העבדים של ה"מצריוּת" אל המצב היצירתי של ה"מדבריוּת", אל ה"פאטה מורגנה" היצרית פורצת הגבולות. בתום תקופה זו, האדם מוזמן להיכנס ל"ארץ" ולחבור אל ה"יישוביוּת" ואל היצרנוּת. אך כדי לא להישאב לשאננות האורבת לו, ממליץ רוטנברג לחזור מדי פעם ל"מדבר", כפי שעשה בעצמו, בחייו כמו גם בספרו.


בהומור, בשנינות וברוחב דעת, פורש רוטנברג את סיפור חייו השזור בתיאוריית ה"מדבריוּת". תקופות חייו השונות, מסעותיו בעולם וקורותיו באקדמיה הירושלמית מסופרים על רקע עולמה העיוני של הפסיכולוגיה המודרנית, שאיתה הוא גם מתפלמס.


פרופ' מרדכי רוטנברג מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים הוא חתן פרס ישראל (התשס"ט) לחקר העבודה הסוציאלית ועומד בראש המרכז לפסיכולוגיה יהודית על שם בנו בעז. כתיבתו עוסקת בקשר שבין תורת הנפש היהודית לתיאוריות פסיכולוגיות. זהו ספרו השנים-עשר.