מהי המהפכה העצומה שהביא עלינו פרויד לפני מאה שנים? מהפכה בדרך שבה אנחנו רואים את עצמנו, מדברים על עצמנו ועל העולם? בדרך שבה אנחנו מפרשים אמנות וספרות, מנסים להבין היסטוריה ופוליטיקה, ומה לא?
מרגע הופעתה – הפסיכואנליזה כתיאוריה, כתרפיה, כתפיסת עולם, כשפה – עוררה ומעוררת מחלוקות, מריבות, הערצה הגובלת בהתבטלות, וגם קרבות. פרויד עצמו, אולי יותר מכל יוצר אחר בדורות האחרונים, הוא מושא לסגידה ולבוז. שתי הגישות המנוגדות הללו ממשיכות לגייס להן חסידים, מחנות-בעד ומחנות-נגד. ואיש אינו אדיש.
בין הפסיכואנליטיקאים והפסיכיאטרים, קנה לעצמו אנתוני סטור שם כסופר המשלב בקיאות רבה עם בהירות, ביקורתיות עם הגינות של שכל ישר. פרויד שלו הוא תמצית מרתקת של התורה ושל האיש שיצר אותה, כפי שרוצה לקבל כל קורא: מי שנכנס לראשונה אל היער הסבוך, כמו גם איש המקצוע. בעט של סופר סטור מראה, שתהיה מה שתהיה דעתנו על פרויד ומורשתו – כל העניין אינו חדל מלרתק.
"אחד מהכותבים הטובים ביותר על הנשא"
- The Guardian