התרבות נועדה במקור לחנך את ההמונים ולעדן את מנהגיהם, להוות "קרן אור של נאורות" שתחדור אל כל הפינות החשוכות של הדעה הקדומה והאמונה הטפלה. ואילו בעולמנו המודרני והנזיל, קובע זיגמונט באומן, התרבות עוסקת בפיתוי ובשידול, בייצור של צרכים ורצונות חדשים, ולא בניסוח נורמות. בחברה הצרכנית של ימינו התרבות באה לידי ביטוי על ידי מאגר של מוצרים שמתחרים זה בזה על תשומת הלב הקצרה של לקוחות פוטנציאליים.
בעולם המאופיין בתהליכים רבי עוצמה של גלובליזציה, הגירה, רב-תרבותיות, מייעד זיגמונט באומן תפקיד מיוחד לאיחוד האירופי, בחידוש ההבנה של מושג התרבות. הודות לגיוון הלשוני, התרבותי והחברתי של אירופה, "האחר" הוא השכן הקרוב ביותר. הגיוון הזה הוא האוצר היקר ביותר שאירופה הצליחה להציל מהבעֵירות הגדולות של העבר, ואותו היא מציעה לעולם היום: לדעת לחיות עם האחר.
