לפנינו סיפורו של החסיד, המשכיל, העיתונאי ומתקן הדת, מיכאל לוי פרומקין-רודקינסון (1904-1845) – גיבור תרבות נשכח, דמות צבעונית ותזזיתית שפעלה כיזם ספרותי, מחבר ומוציא לאור, בכמה ארצות ויבשות. תחילת דרכו של רודקינסון כמחבר חסידי פורה שהיה בין הראשונים שהדפיסו את ספרות השבחים החסידית בשנות השישים של המאה התשע-עשרה. עד מהרה הפך למשכיל לוחם שהמשיך מגמות של תיקונים בדת, הציע פתרונות שונים ומשונים לאנטישמיות הפוליטית הגואה, כתב מחקרים פופולריים על החסידות, ונעשה לעיתונאי מפולפל שאפשר למנותו בין מבשרי העיתונאות היהודית המודרנית בכך שיצר מעין עיתון בלי דגל אידיאולוגי ברור ומוצק. אם לא די בכך, הרי שבסוף ימיו ניסה להציג תרגום אנגלי של התלמוד הבבלי, כמעין בסיס לרפורמה של היהדות שאותה חזה. דמותו המשונה, השינויים שעבר בימי חייו, כמו גם המגמות החדשות שהכניס לעיתונות העברית ודבריו השנויים במחלוקת על דבר האנטישמיות המודרנית, עוררו עליו מחלוקות חריפות והיו שניסו לציירו כאיש צבוע, חסר ערכים ומושחת, כאיש של חילופי תקופות או של שעת דמדומים. מתוך חוסר הבנה מוחלט לעצם מעשה היזמות של רודקינסון, שבא לידי ביטוי בהדפסת ספרות מגוונת כמו גם בנתינת מקום לכל זרם רעיוני בעיתוניו, העלילו עליו עלילות רבות וניסו לציירו כשכיר חרב או כסמאל מודרני. הספר שלפנינו מנסה לצייר תמונה שונה לחלוטין של יזם פורה וצבעוני, שגם אם לא היה תמיד מקורי או מעמיק בדעותיו, הרי בחייו ובפעילותו ניסה לחדש את החברה היהודית באופנים שונים דרך יצירת שדות חדשים של ספרות ועיתונות. במרכז הספר עומד יחסו המשתנה של רודקינסון כלפי החסידות בתקופות שונות בימי חייו, יחס המשקף ומבשר זרמים שונים ומגוונים בעולם היהודי בן הזמן.
פרופ' יונתן מאיר מלמד במחלקה למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין-גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרסם מחקרים רבים על ההשכלה היהודית במזרח אירופה, על החסידות ועל גוונים שונים של הקבלה במאה העשרים.
