“הספר הזה הוא דיווח תמציתי וקצרצר של שגריר סיני לפני 700 שנה לאימפריה החמרית (קמבודית) על, ובכן, מנהגיה.
מה ידעתי על קמבודיה לפני קריאת הספר? כמעט כלום. ידעתי שהיא הייתה חלק מ"הודו-סין" הצרפתית והשתחררה בשנות ה50 במלחמת עצמאות קשה, שהיא הייתה תחת כיבוש יפני במהלך מלחה"ע ה2, שצורתה במפה כעיגול מעוות, שהדת השלטת היא בודהיזם, ואפילו לא הייתי בטוח לחלוטין אם פול פוט פעל בה או בלאוס (הייתי 80% לטובת קמבודיה). כאן סיימנו עם הידע שלי על קמבודיה.
אז כן, לא הגעתי לספר הזה, בניגוד להרבה ספרות היסטורית שאני קורא, בתור אדם עם ידע כללי או אפילו ספציפי יותר על הנושא. ראיתי את הספר בסיבוב בספרייה העירונית, הוא היה קצרצר מספיק (מאה וקצת עמודים, עשרות מהם עמודי תמונות, ורבים מהעמודים הכתובים לא כתובים עד סופם.) ומקור ראשוני היסטורי, אז חטפתי אותו וקראתי.

הספר מזכיר לי תיאורים אחרים של "ברברים" שנכתבו בידי אנשי אימפריות ותרבויות גדולות. בין אם אלו הסקיתים בתיאורי הרודוטוס, עמי מרכז אסיה בתיאורי נוסעים מהח'ליפות העבאסית, הגאלים אצל יוליוס קיסר וכהנה וכהנה.
זו סוגה שאני מאוד אוהב כי תרבויות בתקופה עתיקה היו הרבה יותר ייחודיות ולוקאליות מאשר היום, כשתל אביב נראית כמו סניף לבנטיני של ניו יורק.
כמו כן, הייתה למתעדים האלו נטייה להתעסק בקוריוזים ולתעד פרטים פיקנטיים ולא בהכרח מתאימים לגמרי למציאות, דבר משעשע ביותר.

אתן לכם כאן את הקטעים הכי מוזרים ומצחיקים שבספרון הזה. אזהרת בוטות:

- "באזור השוק נראות מדי יום קבוצות של עשרה ויותר ילדים, העושים מאמץ ללכוד את תשומת לבם של הסינים בתקווה למתנות עשירות. מנהג זה ממריד ולא ראוי." (לא חל שינוי משמעותי באזור מאז)
- "כשתינוק נולד לאישה קמבודית, היא מכינה מיד תחבושת ובה אורז חם ומלח, ומשתמשת בו לחלקי גופה האישיים. זה נעשה במשך עשרים וארבע שעות, ולכן מונע תוצאות מביכות ולא נעימות וגורם לכיווץ העור ולקשיחותו, ואף נראה כאילו מחדש את בתוליה של האם הצעירה. כשסיפרו לי על כך לראשונה, נבחנה תמימותי."
- "כל מי שדיברתי עמו אמר שהנשים הקמבודיות הן מיניות מאוד. יום או יומיים לאחר הלידה הן מוכנות לקיים יחסי מין. אם הבעל אינו מגיב, הוא יסולק. כשהבעל נקרא לענייני עסקים, הן מחזיקות מעמד בהיעדרו לזמן מה. אבל אם ייעדר, נאמר, כעשרה ימים, האישה עלולה לומר: 'אינני רוח רפאים, איך אפשר לצפות ממני לישון לבד?'"
- "כשגנב נתפס בשעת מעשה, הוא עלול להיכלא ולעבור עינויים. המפלט מתרחש אף הוא באופן מסקרן ומוזר. אם חפץ חסר והאשמה מוטלת על מישהו המכחיש את האשמה, מבשלים שמן בסיר, והאדם החשוד מאולץ להכניס ידו פנימה. אם הוא באמת אשם, ידו תתבשל ותיקרע לפיסות. אם לא, עורו ועצמותיו לא ייפגעו. כאלו הן דרכיהם המדהימות של ברברים אלו."
- "בעבר, במשך הירח השמיני, התרחש איסוף מרה: מלך צ'אמפה גבה מדי שנה כד גדול מלא באלפים רבים של כיסי מרה אנושיים. בדממת הלילה הוצבו גברים פה ושם באזורים שבהם מרבים לבקר בערים ובכפרים. כאשר פגשו אנשים הולכים בלילה, הם זרקו על ראשם ברדס וקשרו בחבל, ובעזרת סכין קטנה הסירו את כיס המרה מטה בצד הימני התחתון. משהושגה הכמות הנחוצה, הם הביאוה למלך צ'אמפה. אף מרה לא נלקחה מהסינים. שנה אחת הוסרה מרה מסיני והושמה עם האחרים, וכתוצאה מכך כל כיסי המרה בכד נרקבו ואי אפשר היה להשתמש בהם. רק לאחרונה נפסק מנהג איסוף המרה, והמנדרינים ועושי דברם שהיו אחראים לכך הופרדו בתוך העיר והושמו ליד השער הצפוני."
- "בתוך העיר המוקפת חומות [..] נאף קמבודי ברברי עם אחותו הצעירה. עורם ובשרם חוברו ואי אפשר היה להפריד ביניהם. בחלוף שלושה ימים ללא מזון, מתו שני האוהבים. בן ארצי, מר שיאה, שחי שלושים וחמש שנים בארץ זו, הצהיר שהוא שמע על מקרה כזה פעמיים. אם זהו המקרה, הוא מראה כמה נתונים הקמבודים לפיקוח כוחו העל טבעי של הבודהא הקדוש שלהם."

בכל מקרה, זה מיעוט מהספר, ורובו מביא דיווח תמציתי של דברים כמו הפאונה בקמבודיה, הלבוש, גינוני האצולה, מבנה הערים וכו'.
ההוד וההדר שמתוארים כאן די היממו אותי. מתברר שבירת האימפריה החמרית הייתה אחת הערים הגדולות בעולם בתקופת פריחתה, והייתה בה בנייה מונומנטלית מדהימה. אני הכרתי קצת את המבנים הללו, האנגקור ואט המפורסם, אבל לא בשמם, במיקומם המדויק ובפרטיהם. לקרוא עליהם בפירוט היה מרתק.
הספרון מלווה בעשרות תמונות שהמתרגם צילם במסעותיו בקמבודיה, אבל למרבה הצער הן בשחור לבן. תמונות באינטרנט ממחישות את זה יותר טוב.

אני מעריך מאוד כל תרגום של ספרות עתיקה לעברית, בטח ובטח ספרות נישתית כזו, שאני לא יודע עד כמה היה ערך כלכלי ברור בתרגומה והוצאתה לאור, ועל כך תודתי העמוקה למתרגם חן אליעז ולהוצאת אסטרולוג על הנגשת המידע הזה לקורא העברי. לא מובן מאליו.
זה עורר בי חשק לקרוא יותר לעומק עוד מקורות ראשוניים מהאזור. נוסיף לרשימה האינסופית..”