תל אביב הסמוכה ליפו והשוכנת על חוף ים התיכון, היא העיר העברית הראשונה בעולם אשר אוכלוסיה הם יהודים בכל מאה האחוז.
בראשית הווסדה בשנת 1909 נועדה להיות מושב גנים שקט עבור מיסדיה, מספר מצומצם מתושביה של יפו אשר התישבו, במספר של 550 נפש, על גבעות החול השוממות. ממושב גנים קטן התפתחה במהירות מפליאה עד היותה כיום עיר מודרנית המונה יותר מ – 40 אלף תושב.
אופיה המיוחד של עיר זו הוא בהיותה עברית בכל פרטיה: החיים הצבוריים, החינוך, השלטים ומודעות הפרסום, העתונים, התיאטרון והאופרה – בכל השפה העברית היא השליטה היחידה.
העיר מתנהלת ע"י מועצה נבחרת בת 41 חבר, נבחרי כל המפלגות השונות שמהן מרכב ישובה. בחודש מאי 1921 הורשתה מטעם הממשלה לנהל את עניניה באופן אוטונומי בתור עיריה ובתור שכזו גם להטיל ולגבות מסים אזרחיים ולקבל הלואות עירוניות בהתאם לצרכי חייה הצבוריים העצמיים. באותה שנה נתן לה גם הרשות ליסד משטרה עירונית מיוחדת אשר כל חבריה, הקצינים והשוטרים, 70 במספר, הם יהודים. זאת היא המשטרה העברית הראשונה בעולם והמשטרה העירונית הראשונה בארץ ישראל.
בשנת 1922 פרסמה הממשלה צו מיוחד המרשה לתל-אביב ליסד גם בית משפט עירוני מיוחד.
כבר כיום תל-אביב היא המרכז הכי חשוב בארץ בעניני מסחר ותעשיה, ולפי מצבה הגיאוגרפי, וצורת התפתחותה, עתידה היא עוד להתפתח ולעמוד בראש תנועת המסחר והתעשיה בארץ.
מהצד השני מכשירים אותה אקלימה, היותה עיר חפית, ובנינה האירופי מודרני להיות עיר רחצה ומרפא.