אָז זֶה מַה שֶּׁהִפְרִיעַ לִי בְּלַיְלָה לִישֹׁן,
וְסֵרֵב לַעֲזֹב עִם הָאוֹר הָרִאשׁוֹן.
זֶה מַה שֶּׁאָחַז בִּי חָזָק בַּכְּתֵפַיִם,
וְלָחַשׁ שֶׁהוּא נִשְׁאָר - לְפָחוֹת עַד מָחֳרָתַיִם.
בִּגְלַל זֶה, עַל הַבֹּקֶר, כְּשֶׁאָכַלְתִּי בֵּיצָה,
הִיא נָפְלָה וְהִכְתִּימָה לִי אֶת הַחֻלְצָה.
בִּגְלַל זֶה הִתְבַּלְבַּלְתִּי בִּקְשִׁירַת הַנַּעֲלַיִם,
וְעָמְדוּ לִי דְּמָעוֹת בִּקְצוֹת הָעֵינַיִם.
יש ימים שבהם קמים קצת עצובים ורצים מיד לאמא לקבל נשיקה וחיבוקים. בשביל ימים כאלה יש לאבא טריק סודי ומיוחד, עליו נכתב הספר (אל תגלו לאף אחד), שהופך יום קודר לחגיגה צבעונית ושמחה עד שאפילו מרה שחורה אחת נראית די מתוקה.