· בשנות ה60- למאה ה19- שקלו שלטונות מצרים הבאתם של פועלים מסין מחמת מחסור בידיים עובדות. כ-120 שנים מאוחר יותר, בתחילת שנות ה80- מצרים היא מייצאת עובדים מהגדולות בעולם (כ3- מליון נפש).
· בתחילת שנות ה50- נמנו ערב הסעודית והנסיכויות במפרץ הפרסי עם המשקים העניים בעולם. שלושים שנה מאוחר יותר נרשמה ההכנסה השנתית הממוצעת לנפש הגבוהה ביותר בעולם באמירויות הערביות המאוחדות (כ24- אלף דור ב1982-), ובערב הסעודית נמצאה הכנסה ממוצעת לנפש גבוהה יותר מבארצות הברית (16 אלף לעומת 13 אלף דולר).
· במצרים ובאנטוליה הקימו שליטים בתי חרושת על פי דפוסים מערביים עוד בעשורים הראשונים למאה ה19-. שתי ארצות אלה היו מהראשונות בעולם, בעקבות אנגליה וצרפת, שהתנסו בבניית תעשיות מודרניות. חלפו למעלה מ150- שנה ומשקי המזרח התיכון עדיין לא היו למשקים מתועשים.
· ב-1960 סיימו מרביתם הגדולה של צעירים בארצות האיזור את תהליך רכישת השכלתם בבית הספר היסודי. לקראת סוף שנות ה80- רוכשים מחצית או יותר מכלל בני הנוער, במרבית מדינות המזרח התיכון, השכלה תיכונית. תמורות דמוגרפיות וכלכליות אלה ורבות אחרות, ששינו את פני המזרח התיכון מן היסוד במאתיים השנים האחרונות, נדונות בספר זה. פרופ` גד גילבר, מרצה באוניברסיטת חיפה וחוקר בכיר במרכז דיין - אוניברסיטת תל אביב, גם מצביע על כמה מהתוצאות והמשמעויות החברתיות, הפוליטיות והתרבותיות, שנודעו לתהליכים הכלכליים. כך, למשל, מוצגת בקצרה הזיקה בין התפתחויות דמוגרפיות וכלכליות באיראן לבין פרוץ המהפכה האסלאמית בארץ זו, וכן הקשר בין התפתחויות כלכליות במצרים לבין חתימתה על חוזה שלום עם ישראל ב-1979.