“על "המניפסט הקומוניסטי"
את הספר קראתי לפני שנים רבות ועל אף שאינני קומוניסט בשום צורה ואופן, הספר הרשים אותי מאוד. מדובר בספר עיון השוטח את המצב הכלכלי בעולם, מנקודת מבט גלובלית. יש משמעות רבה לכך שהספר נכתב בשנת – 1848 ועיקרי משנתו פורסמו ב – 1867 תחת השם – "הקפיטל", וזאת על רקע של עולם קפיטליסטי מובהק, תקופה פיאודלית שבה רוכז ההון בידי קבוצות עלית, בזמן שדלת העם קרסה למצבי עוני מחפירים. כיהודי שראה מקרוב גם את האנטישמיות במלוא עוצמתה ואת הדלות המזוויעה של קבוצות אתניות שונות, פיתח קרל מרקס תורה מדינית וכלכלית מאוד מיליטנטית, אלא שבדיעבד אנו יודעים, שתוצאות משנתו היו רחוקות מאוד מהמניעים להגותו, מניעיו היו מיוסדים לכל אורכם, מהמסד ועד הטפחות על עקרונות הצדק, ועל חלוקה הוגנת יותר של משאבי המדינה. מרקס הבין לגמרי שבעלי ההון האוחזים גם בהגה השלטון של המדינות השונות, לא רק שלא יוותרו בנקל על הכוח שיש בידיהם, אלא הם אף ילחמו עד חורמה, בכל התארגנות שתנסה להוציא את הכוח הזה מידם, ומכאן נבעה גישתו המיליטנטית. אני מוצא לנכון להזכיר לקוראים את הספר הזה, מפני שהתהליכים הקפיטליסטים המובהקים, הנראים בעיקר בארה"ב, אבל גם בארצנו הקטנטונת, מושכים לכיוון הדלות המחפירה של כלל הציבור, לטובת בעלי ההון המשתעשעים בכספי הציבור הרחב, כאילו אין להם אלוהים, כאילו אם ימשיכו במעשי הגזל שלהם, הציבור ימשיך לשתוק, אבל התהליך ברור וחשוף לעין השמש, אם הציבור במדינה הדמוקרטית לא יבין בזמן שעליו לבחור, לא על פי אישים כאלה ואחרים, אלא על פי מגמות סוציאליות וחברתיות, אזי יחזור גלגל ההיסטוריה אחורנית והציבור הנרדם הזה, ייאלץ לאמץ את משנתו של מרקס, או דומים לו ולהכריז על מהפכה אלימה, שתהיה בלתי נמנעת.”