כף היד כראי הנפש הוא ספר ייחודי וחדשני בתחום קריאת כף היד (כירולוגיה). בהשוואה לספרים אחרים בתחום, הוא כולל מחקרים מדעיים המוכיחים את תקפות האיבחון והמימצאים הכירולוגיים בכלים מדעיים ובנתונים סטטיסטיים. מחקרים אלה המופיעים בחלקו הרביעי של הספר כוללים שלושה מחקרים השוואתיים בין ידיהם של קבוצות אוכלוסיה שונות. מחקר אחד עוסק בהשוואת כפות ידיהם של בני המיגזר החרדי לבין כפות ידיהם של בני המיגזר החילוני. שני המחקרים הנוספים נערכו על ידיהם של חולי נפש במסגרת בית החולים "אברבנאל", הראשון פורסם במסגרת מקצועית. מתוצאות מחקרים אלו עולה מידע שיש בו תרומה ליכולת ההבדלה בין חולה לבריא בתחום בריאות הנפש. מחקרים אלה ורבים אחרים המוזכרים בהם, מסמנים את הפוטנציאל המחקרי העצום הטמון בתחום זה ואת התרומה שהוא עשוי להביא לחקר נפש האדם ולמניעת סבל.
גם בחלק השלישי של הספר יש משום חידוש. הוא עוסק בשורת נושאים שכל אחד מהם מתבטא בקבוצת נתונים בכף היד ולא בנתון אחד. זוהי גישה אינטגרטיבית שאינה מקובלת בספרי כירולוגיה. הנושאים הם שונים ומגוונים. לדוגמא: מה מכלול המרכיבים בכף היד המצביעים על אינטליגנציה גבוהה? על אינטואיציה מפותחת? על יצירתיות? על חוש הומור? ועוד.
כאן בריל מביאה קריאה בידיהם של יוצרים (הסופר אהרן אפלפלד והמשוררת אגי משעול), בידיהן של שתי נשים שהגיעו לזיקנה מופלגת בנסיון לענות על השאלה מי מאריך ימים, קריאה בידיהם של נשים יוצאות דופן (גאולה כהן, פרופ' רות לפידות, נתיבה בן יהודה ועוד).
את החשיבות הגדולה ביותר בחלק זה, ואולי בספר כולו, מייחסת המחברת לפרקים המתייחסים למתח ועקה (stress), דיכאון ונטיות אבדניות. מקרים אחדים של חיילים ובני נוער ששמו קץ לחייהם, הניעו אותה לגייס את הכלי הכירולוגי למטרת הזיהוי המוקדם והמניעה של מקרים כאלה. הדבר הוביל אותה בסופו של דבר גם למחקרים הפסיכיאטריים שערכה בביה"ח אברבנאל בבת-ים. בפרקים אלו יש מידע שיש בו חידוש בתחום של זיהוי הנטייה לדיכאון ולסיכון אבדני.
חלקים א' וב' של הספר חושפים באופן מובנה והדרגתי את המשמעות של ביטויי היד השונים. ניתן לראות בחלקים אלו חומר לימוד שיטתי לתורת הקריאה בכף היד שיאפשר לקורא להבין את המשמעויות המורכבות של תווי כף היד ואת הקשר שביניהם לבין יכולות, נטיות ודרכי התנהגות.
ספר זה נכתב מתוך צורך עמוק של המחברת, להמשיך ולחדש את הכלי העתיק של הקריאה בכף היד. בכוונתו להאיר את אפשרויותיו החדשות של הכלי העונות לצרכיו של האדם בן זמננו בתחילת המאה ה-21. בריל מאמינה כי בדרכים נכונות ובעזרת לימוד רציני אפשר להשתמש בקריאה בכף היד לאבחון מצבים אנושיים וגם לערב בכך כלים מחקריים תקפים. הנסיון מוכיח שיש לקריאה בכף היד פוטנציאל לשמש כלי עזר בידיהם של אנשי טיפול בתחומים שונים.
הקריאה בכף היד היא כלי בדיקה שיש לו ייחוד, בהשוואה לכלים אחרים המתבוננים בנפש. הסיטואציה של הבדיקה בשיטות אבחון שונות מחייבת השתתפות של הנבדק ושיתוף פעולה שלו. הוא נקרא לדבר, או לדמיין, או ליצור, או להיות בתקשורת עם אדם זר.
אצל אנשים הנוטים לחרדות, או כאלה שהם מסוגרים, או בעלי קשיים בתקשורת (לדוגמה: חירשים) ובייחוד אצל ילדים ובני נוער, עשוי להיות בכך קושי שיפריע בראיית הפוטנציאל הנכון של הנבדק. לעומת זאת, הקריאה בכף היד מאפשרת לראות את האפיונים של הנבדק ללא השתתפות מצדו.
בנוסף, ראייה נכונה של הנתונים על ידי הקורא/ת בכף היד הנעשית ברוח אוהדת יוצרת במהרה סקרנות אצל הנבדק, המובילה לתחושת אמון ומאפשרת את שיתוף הפעולה הרצוי.
לתורת הקריאה בכף היד יש היסטוריה ארוכה. למעשה, זוהי אחת התורות הקדומות של האנושות. אולי זו הסיבה לכך שבתודעה הקולקטיבית של בן המערב בזמננו קשורה תורה זו עדיין בהגדת עתידות ובאסוציאציות של מסתורין. אולם לקריאה המודרנית בכף היד יש רציונל וניתן כאמור לבדוק את תקפותה בכלים מדעיים. במאה האחרונה ובמקביל לצמיחת תורת הפסיכולוגיה התפתחה הכירולוגיה באופן העונה לשאלות קיומיות ויומיומיות של חיינו. אנשים מתחומים שונים תרמו לחקר הנושא מתוך גישה המתאימה לרוח הזמן, ואף נערכו מחקרים שבהם נעשה ניתוח משווה של כפות ידיים.
"ספרה של תלמה בריל, "כף היד כראי הנפש" מציג את הכירולוגיה האבחונית והיישומית באופן מובן ובהיר מחד ומעניין ומרתק מאידך. הספר פורש את המורכבות העצומה הקיימת בכפות הידיים ואורג עבורנו את היריעות המגוונות המרכיבות את האישיות הייחודית של כל אדם. הספר מציג את האפשרות לראות ביטויים של נטיות קיימות — ואפשרויות לשינוי. האדם שבא לאבחון וכביכול נוכח בו באופן פסיבי, יוצא ממנו עם תובנות חדשות ומצויד בכלים המאפשרים שינוי."
רנה פורת, מתוך ההקדמה לספר