“35 קילו של תקווה
כתבה אנה גוואלדה
מצרפתית: שלומי שוורצוולד
איורים: אמרי זרטל
109 ע'
כנרת בית הוצאה לאור

ספר הנוער החביב הזה מסופר בגוף ראשון על ידי הנער גרגואר דובוסק בן ה-13 .
לגרגואר או כפי שהוא מכונה על ידי סבו "טוטו". אין דעה טובה על עצמו:
יש לו בעיות קשות בבית הספר. הוא רוצה ללמוד, אך לא מצליח. "...אני פשוט מת משעמום. כל מה שמלמדים בבית ספר נשמע לי סינית – נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשנייה, כבר לקחו אותי למיליון רופאים שבדקו לי את העיניים, את האוזניים ואפילו את המוח. ומה יצא מכל בזבוז הזמן הזה? שיש לי קשיי ריכוז. מה אתם אומרים! אני יודע טוב מאד מה יש לי, צריך רק לשאול אותי. אין לי שום בעיה. שום כלום. זה פשוט לא מעניין אותי. לא מעניין אותי. נקודה." (ע' 12)
לאור גילוי הדעת הזה לא פלא שהספר מתחיל במשפטים הבאים:
אני שונא את בית הספר יותר מכל דבר בעולם.
אין שום דבר שאני שונא יותר...
הוא הורס לי את החיים.

אם זאת, כפי שאומר לאון, סבו אהוב של גרגואר : "אני לא מבין אותך! אתה שונא את בית הספר, אבל אתה עושה הכל כדי להישאר שם כמה שיותר זמן..."
גרגואר מסביר, מספר (עמ' 11 ) : "עכשיו אני בן שלוש-עשרה אני לומד בכיתה ו'. כן, אני יודע, משהו פה לא מסתדר. אני מיד מסביר לכם, אתם לא צריכים לספור באצבעות. נשארתי כיתה פעמיים : בכיתה ג' ובכיתה ו'."

עיקרו של הספר מספר על יחסו של גרגואר ללמודים ובתי הספר...
האמירה המוכרת: "כן, אבל לא בבית ספרנו..." חלה עליו והוא 'עף' ממספר בתי ספר. עד שבעזרת הסבא אהוב הוא מצליח למצוא את עצמו בבית ספר רחוק מבית. בית ספר עיוני-טכני.
גרגואר לא אוהב את החלק העיוני שבבית הספר אך כל מה שקשור לטכניקה, זה ממש הוא! את השעות הטובות שלו בטרם המעבר לבית הספר הטכני של גראנד-שאמפ בילה עם סבא לאון במחסן כשהם מנסרים, מרכיבים וצובעים.. לגרגואר היו 'ידיים טובות' אך סבא לאון היה טוב בכול.
הקשר המיוחד שבין הנכד לסבא עוזר לגרגואר לעבור את המבחן שהיה צריך לעשות כדי להתקבל לבית ספר הטכני והעיוני... אך האם יוכל גרגואר לעזור לסבו שלפתע חלה? ולהוציא אותו מהתרדמת? וכל זה כשהוא נמצא רחוק מהבית?

אם תקראו את הספר (ספר לנוער), תגלו פרטים שלא התייחסתי אליהם ברשימה הזו.
וודאי תהיו מודעים כמוני לאיורים של אמרי זרטל השייכים להוויה המסופרת.
מילה של בקורת: לי הפריעו הגופנים המיוחדים של השורה הראשונה בכל פרק.”

“סיפור מקסים וקסום.
ילד שלא משתלב בבית ספר וכנגד כל הסיכויים מוצא את דרכו, באמונתו במה שהוא אוהב ודרך התעקשות להשיג את מה שהוא רוצה ומה שהוא טוב בו בדרכו שלו.”