גילוי לב חושפני לוקח אותנו אריה איתמר למסע ארוך, מפותל ומרתק מתוככי ברית המועצות האסייתית במלחמת העולם השנייה, דרך נתיבות הבריחה למערב אירופה אל סיפון אניית המעפילים 'אקסודוס'. לכאורה, איתמר מגולל את הסיפור מנקודת ראותו של ילד, אולם העלילה נעה קדימה ואחורה בזמן, ומאורעות העבר הרחוק שלובים עם התרחשויות בעבר הקרוב יותר ועם הרהורים, זיכרונות ודברי פרשנות של מבוגר.
ככל שחולף הזמן מתעצם מעמדה של פרשת אקסודוס כמאורע מכונן וצורב תודעה של אלה שנטלו בה חלק ושל צאצאיהם. כשהגיע זמנו להוציא תעודת זהות, איתמר, שעד לפני שנים אחדות לא ידע מתי בדיוק נולד, החליט לרשום בה שהוא נולד בחיפה: '"אני חיפאי", אמרתי בלי להתבלבל לכל מי שהתעניין. לא היה זה שקר מוחלט, כי הרי במפרץ חיפה, אל מול הכרמל, נולדתי מחדש'. ככל שחולף הזמן מתעשר הסיפור של אקסודוס בין היתר הודות לאינטרנט על שלל הפלטפורמות שהוא מציע ומאפשר לאנשים ליצור קשר אלה עם אלה ולגלות עוד ועוד סיפורים שעד לאחרונה היו עלומים. כ-4,500 נפש היו על סיפונה של "אקסודוס" וכל אחד מגיבורי העלילה הוא עולם ומלואו שסיפורו ראוי לספר משלו.
הספר ערפילים ערפיליים ומכלול פעילותו של איתמר כשותף בהנצחת 'אקסודוס' ומורשתה בקרב משפחת המעפילים והציבור הרחב, מממשים את האמירה, בשינוי קל, 'וכל המרבה לספר ב"יציאת אירופה", הרי זה משובח'. כביכול, סיפורה של אקסודוס תם, אך כפי שעולה מספרו המרגש של איתמר הוא עדיין לא נשלם.