חיים כתובים בוחן את יצירותיהם האוטוביוגרפיות של אחד–עשר סופרים ישראליים וחושף את סודותיהם הנסתרים.
בניתוחיה המרתקים מתמקדת ניצה בן־דב בפן האמנותי והספרותי של כל סיפור חיים, וחושפת סוגיות יסוד בכתיבתם של סופרים הכותבים על עצמם.
ניתוחיה נוגעים, בין השאר, בהתמודדותו הנפשית של עגנון עם השמועה על הכחדת עירו בשואה; בילדותו רצופת הסכנות של ס. יזהר המאפיינת ילדי ייעוד מקראיים; ביתמות הנשזרת כחוט השני ביצירתה של דליה רביקוביץ; בהימשכותו החשאית של עמוס עוז לנופי אירופה בעקבות סיפורי הוריו; בסוד המשפחתי הטראומתי המתגלה בנסיבות אקראיות ביצירת חיים באר; בכאב שני הבתים — שתי המוֹלדוֹת — בכתיבתו של סמי מיכאל; ובגעגועים של א"ב יהושע ליצירתו המוקדמת.
היצירות הנידונות בחיים כתובים הן מבחר מתוך הגל האוטוביוגרפי והביוגרפי, שכבש את הספרות היפה והעיונית בארץ.
יצירות אלה נכתבות מנקודת התצפית של יחידים, שהסיפורים האישיים שלהם מצטרפים לתמונת תצרף רבגונית, המספרת את סיפורו של האדם באשר הוא והופכת אותו גם לסיפורו של הקורא.
כולל ביבליוגרפיה (ע' [237]-240) ומפתח