"על השאלה אם הייתי או לא בדירה
כשאמי התאבדה, לא עניתי
עד שכתבתי.
לא ידעתי שאני צריך לשאול את עצמי.
בקצה השאלה המתינה חשכה".
- מתוך הפואמה "מסע שנגמר בריקוד".
אחד השערים בספר נקרא "תעודה ושירה" – הצירוף הזה מגדיר למעשה את הייחוד בשירתו של גלילי.
הוא מספר סיפור. מערב אלמנטים תיעודיים, כמו קטעים ממכתביה של אמו, דברים שכתב אביו, ועוד, וכל זה מקבל מעטפת של שירה צרופה, יפהפייה אבל לא מתיפייפת, ובעיקר מרעידה את הלב. כל לב, גם זה שאינו מורגל בקריאת שירה.
דומה שספר השירים הנפלא והמיוחד במינו הזה של מרדכי גלילי איננו זקוק להמלצות אלא להזמנה חמה לקרוא אותו.
ספריו הקודמים של מרדכי גלילי:
שירים 1972-1976 (מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור: ספרי סימן קריאה, תשל"ז); שני קולאז'ים (עם עובד, תשמ"ח).