הדיון בשאלת הספרות מתגלגל בחיבור זה מתוך 'דרמה יהודית-גרמנית', והוא מציג דיאלוג גלוי ודיאלוג סמוי בין פרנץ קפקא, אריך אוארבך, זיגמונד פרויד, פרנץ רוזנצווייג, ולטר בנימין וגרשֹם שלום. בהקשר זה עולות כמה פרספקטיבות ספרותיות, מהן מקבילות ומהן מנוגדות זו לזו.
בין המחברים האלה ניכרים הבדלים לא מבוטלים, ועם זה משתקף מכתיבתם מתח דומה. מובן ששאלת הספרות עצמה אינה שאלה יהודית-גרמנית, אבל בהקשר היהודי-הגרמני ניתנה לה פרשנות ביקורתית יוצאת דופן. אנו רואים בשיח היהודי-הגרמני 'דרמה', שדה של קונפליקטים, משברים ומצבי הכרעה; השיח הזה נפרשׂ כאן כמארג של קולות, כ'תאטרון' של משחקי מחשבה וזהות. זהו דיאלוג שמיוסד על הקו המחבר את 'היהודי' ל'גרמני' והמבדיל ביניהם. ומכאן שהדרמה שאנו דנים בה היא גם הדרמה שבין יהודים לגרמנים, כלומר סיפורה של קִרבה דו-משמעית, קרבה 'דמונית' שיש בה מן הריחוק, מן ההבדל ומן הדמיון המבעית.
גלילי שחר הוא פרופסור לספרות השוואתית באוניברסיטת תל אביב.