בעשור האחרון מונו יותר ועדות קרואות מבכל חמשת העשורים מאז קום המדינה. בשנת 2006 היו יותר ממאה רשויות מקומיות במסגרות שונות של תכניות הבראה, ובעשרות רשויות פעל נציג ממונה מטעם משרד הפנים כחשב מלווה או גובה ממונה. המשבר הכלכלי ברשויות לוּוה בפגיעה גסה בזכויות אזרח בסיסיות, למשל הלנת שכר של עובדים לחודשים ארוכים.
המשבר הכלכלי הפך עד מהרה למשבר דמוקרטי. עשרות רשויות מקומיות מנוהלות היום באופן חלקי או מלא על ידי גורמים שלא נבחרו בידי תושבי הרשות. חומרתו של משבר הייצוגיות גדולה אף יותר בשל חלקן הגדול של הרשויות המקומיות הערביות שהממשלה מעורבת בניהולן.
מחברי הספר מנסים לתת מענה לשאלה מדוע רשויות מקומיות מסוימות נקלעות למשבר בעוד רשויות אחרות חסינות בפניו. הניתוח המוצע מוביל למסקנה שהכלכלה הפוליטית ממלאת תפקיד מרכזי בהבנת הסיכויים של רשויות מקומיות כאלה ואחרות לגלוש למשבר תקציבי.
ארבעת פרקי הספר מנתחים בדרך חדשה ורב-ממדית את הגורמים העיקריים למשבר התקציבי ולמשבר הייצוגיות ברשויות המקומיות בישראל – המבנה הפוליטי של הרשות המקומית וקשרי הגומלין שלו עם השלטון המרכזי; איכות הניהול ברשות המקומית; מאזן הכוחות בתהליך התקצוב; וההתפתחויות המקרו-כלכליות והדמוגרפיות במשק הישראלי וברשויות המקומיות כאחד. מחבריו של הספר משתמשים בניתוח זה כדי להציע תפריט לצעדי מדיניות שתכליתם לשפר את התפקוד של השלטון המקומי בישראל.