“בכנות לא קראתי, הרהרתי אם אקרא או לא, בעצם חשבתי שזה יהיה מעניין וכדאי לי אוהבת מסעות והתמונה ממש מושכת על הכריכה והרעיון להתעמק בהיסטוריה של העולם כמו שהיא מוגשת לנו כתובה בספרים גם מסקרן תמיד, נמלכתי בדעתי, התחרטתי, סבלנותי כרגע לא מאפשרת לי, את האמת שוב בא לי איזה ספר דרמה מלודרמה סיפורת רומן שיהיה כמו רכילות ומשם יביא את התובנות על החיים. יושב לי פה בערמות כבר מספיק זמן, הולכת להיפטר ממנו, בעיקר אחרי שקראתי את 2 הביקורות הלא נלהבות ממנו, שיהיה. לקחתי מהמטופלת שלי שהחליטה להיפטר מאיזו ערמה של ספרים, היה יופי לה ויופי לי, במחשבה שנייה ושלישית לא משהו המבחר שהצלחתי לקרוא ולהנות ממנו ממש ממה שלקחתי ממנה. תודה והמשך יום שני נעים בהחלט, מצאתי משהו חמוד לברוח אליו מחיי המאתגרים, לכתוב בסימניה כל מיני רעיונות. 14-11-2022 12:34 המשך שבוע קסמרפא מבורך ושאו ברכה וראו טוב.”

“אני אתחיל ממה שכתוב בכריכה האחורית של הספר:

"העיתונאית, זוכת פרס הפוליצר, נטלי אנג'יר חושבת שאפשר גם אחרת: היא החליטה לטפל בבהלה שלנו ממדעים ולהראות לנו עד כמה יפה, מענג ומושך יכול להיות העיסוק בכימיה, בביולוגיה, בפיזיקה, באסטרונומיה ובמדעי יסוד אחרים.
אנג'יר ניגשת למדעי החיים לא במתכונת של שיעור בתיכון אלא כמסע נלהב ומרתק אל תוך היופי שבחיי היום יום. בשפה בהירה, בסבלנות ובלי התנשאות, היא מצליחה להסביר ולהוכיח שכולנו יכולים להבין דבר או שניים אפילו בפיזיקה גרעינית."

תנו לי לעשות לכם סדר בדברים ולמתן את כל ההילולה סביב מה שכתוב. בספר כזה מלכתחילה יתעניינו אנשים שאוהבים להרחיב את אופקיהם וכן אלו שנושאי המדע עניינו אותם משחר הימים. אדם שמדע מבהיל אותו, ששיעור מדעים בתיכון היה המקצוע השנוא עליו ואלו שלשמוע את המילה 'וקטור' או 'אינזים' גורם להם צמרמורת (ולא נעימה...) יסתכלו על הספר, יתחלחלו ויעברו הלאה. רוב רובם מהאנשים האחרונים שהזכרתי לא יחשוב בכלל לקנות ספר כזה או אפילו להשאיל מהספרייה ולתת לו את הדעת.

את הספר קניתי לפני שנתיים ביריד חנוכה של 'ידיעות אחרונות', ממש לפני שהתחלתי ללמוד לתואר הראשון שלי בביולוגיה. קראתי פרקים נכבדים ממנו לפני תחילת הלימודים שלי וקראתי פרקים נוספים ואת הקודמים גם שנתיים אחרי שאני עוסקת במדע באופן יום יומי. המסקנה שלי נשארה אותה המסקנה: אם אתם אוהבים ביולוגיה, פיזיקה, מתמטיקה, כימיה ודומיהם, אין לכם מה לקרוא את הספר. גם אם אתם רוצים להרחיב את הידע שלכם בנושאים אלו ולדעת מעט יותר כנסו לNature, Science או אתרים כמו מכון-דוידסון למדע שם תמצאו מידע נרחב, בדוק, מעניין והרבה יותר ממצה ומספק מאשר הכתוב בספר הזה.

כאמור, אנג'יר הינה כלת פרס פוליצר לכתיבה מדעית למביני עניין ופה בדיוק הבעיה שלה ושל הספר הזה. באותה בעיה נתקלים עשרות אלפי סטודנטים בישראל כאשר המרצה שלהם מתחיל שיעור ומצפה מהם להבין חומר ב90 דקות אשר הוא עצמו עשה מחקר עליו מספר שנים טובות. כלומר, אם אין לך בסיס או אפילו קמצוץ תשוקה זה לא משנה כמה שתנסה, אתה פשוט לא תצליח. אנג'יר ניסתה לעשות כאן משהו מופלא – להנגיש את המדע, בהרבה מתחומיו, בספר אחד שידבר "בשפת העם" ושיצליח לקרב לבבות ולהקל על אלו שכל כך לא מתחברים לכך. לצערי, לא נראה לי שזה מצליח. ניסיתי לבדוק מול מספר אנשים שאני מכירה, שמדע הוא לא תחומם, האם ספר כגון זה היה יכול לעניין אותם והתשובה שקיבלתי ברובה ענתה בדיוק על מה שחשבתי ומעבירה את הנקודה אותה אני מסבירה לכם כאן. לצערי, רעיון מצוין וביצוע פחות טוב.

אם אתה רוצה לקרב נוער ואף אנשים בוגרים יותר לתחומים האלה ספר הוא איננו הפתרון, ואני עוד אומרת את זה אחרי שאמרתי תמיד שאין דבר שספר טוב לא יכול לפתור. קרבה למדע צריכה להיעשות באופן מעשי ולא תיאורטי, אתה צריך לתת לאדם לחוש את המדע ואת העולם הזה. את זה אפשר לעשות דרך סדנאות בבתי ספר ובתיכונים, בימי עיון באוניברסיטאות ובימים פתוחים ובמתן גישה רחבה יותר לציבור בכל הקשור בהתנסות מדעית מהבסיס. כי הקסם של המדע עובד דרך הידיים והעיניים ולזה אין עוררין.

אגנוב את אימרתה של חברה שלי פעם על בחור שהיא יצאה איתו ואשליך אותו על הספר "הוא כזה מתוק ומקסים, אבל זה לא זה."”

“אני תמיד נלהב לקרוא ספר המתימר להסביר את כל נפלאות ותגליות המדע להדיוט שכמותי. אבל כגודל הציפיה כן גודל האכזבה.
אמנם הסופרת היא עטורת פרסים, אבל הכתיבה שלה בהחלט לא הצליחה לגרום לי להבין משהו מן הדברים שהיא כותבת עליהם. נראה שנטלי אנג'יר שמה לה למטרה להתמקד באנשים שפרצו דרך במדע, וזו בהחלט ברכה, משום שאני מאמין שאין דבר כזה מדע, אלא יש אוסף עצום של סיפורים מרתקים על מדענים ועל הדרך בה הם הגיעו לתגליות מדעיות, ולכן ציפיתו למצוא תקווה בסוג הכתיבה הזה.
אולם, גם שם חיכתה לי אכזבה. המחברת החליטה להתמקד באנשי מדע מן האוניבסיטאות של המדינות השונות של ארצות הברית, שכבודם במקומם מונח, אולם אין הם אומרים דבר וחצי דבר לישראלי הפשוט שגדל על ספרים המשבחים את אנשי המדע הידועים (קפלר, גלילאו, ניוטון איינשטיין ורבים אחרים).”