פיטיגרילי הוא שמו הספרותי של הסופר האיטלקי דיוני סגרי, יליד 1893.
מי הוא פיטיגרילי? – כמספר המקורות, מספר הגרסאות; הוא יהודי, הוא לא יהודי, הוא ברח מפני המשטר הפאשיסטי אחרי ששם ללעג את מוסוליני (בסיפור: "בתחתונים האדומים של המפקד"...) ונמלט מעיר מולדתו טורינו לפאריז – לא-לא, הוא היה פאשיסט מושבע, שיתף פעולה עם הגרועים שבהם, והסתתר בדרום-אמריקה אחרי מלחמת-העולם השניה...הוא חי – לא, הוא מת. הוא לחם בנאצים – לא, הוא הצטרף אליהם.
אבל האדם המבקש את האהבה נחשב ליצירה הבשלה והמעמיקה שיצאה מפרי עטו.
די אם נצטט כאן את תמונת הפתיחה: כשנשיא בית המשפט מכריז "– מכיון שהשופט היושב לימיני הוא אידיוט, ומכיון שהשופט היושב לשמאלי הוא אידיוט דומה במעלתו לראשון, הרי אץ – מריה לאנסון – נידונה לשלוש שנות מאסר!"
בהומור המיוחד לו, בלגלוג ציני ובחשיפת האמת על ידי השימוש במלים בוטות קנה פיטיגרילי את מקומו בספרות ואף נחשב פורנוגראף בשעתו; על פי אמות-המידה החדישות הרי הוא פילוסוף טהור-עט...
ברומן הגדול שלו, האדם המבקש את האהבה, מעצב פיטיגרילי את דמות האדם הנבון והרגיש, פול פוט שמו, שבחיפושיו אחרי האמת שבאהבה פשוט את גלימת-השופט ולבש את בגדיו של מוקיון-הקרקס. בתיאור חי ודרמטי מתלווה הקורא אל גיבורי העלילה, צועד בין הומור חריף לבין רגש עדין – עד הפסוק האחרון, המשלים את ההקפה המלאה של מעגל הקסמים.