ברדיצ'בסקי עסק בכתיבת מאמרים וביקורות. מאמריו ידועים בהתלהבות שבהם נכתבו ובסגנון המליצי שלהם. תפיסתו הרעיונית הושפעה מתורת ניטשה. הוא דרש מהיהודים לשנות את ערכיהם. לפתח את העצמיות ולמרוד במורשת האבות. הוא סלד מרוחניות יתרה, שלדעתו אפיינה את העם היהודי. הוא ביקש להפוך את האדם היהודי לאדם שלם יותר, מחובר אל הטבע ולא משועבד למסורת התרבותית. במאמריו הביא לידי ביטוי רעיונות אלה והשפיע השפעה ניכרת על הדור הצעיר. ברדיצ'בסקי כתב רומנים קצרים ,כ-150 סיפורים קצרים, נובלות ורומן גדול בשלושה חלקים - "מרים". בספריו הוא תיאר את היהודי החדש על רקע העיירה היהודית האופיינית לתקופה. הוא יצא במתקפה כנגד היהדות הישנה והכובלת וכתב על יהודי בעל יצרים, גשמי וקרוב אל הטבע. הוא תיאר את היחיד במאבקו בחברה ובכבלי המסורת שהיא כופה עליו. מתוך בין השמשות - "ומני אז אני הולך לבדי לטייל, בלי סיעת רעי, שזה דרכם שחוק וקלות-ראש, הרי אני כבר למעלה משלוש - עשרה ואחריותי עלי… והאחריות הלא רבה היא לבן - אדם עלי אדמות, כל נדנוד, כל נקיפת אצבע מלמטה תיכתב בספר שם למעלה, הכל יכתב שם, כל מעשי האדם ומחשבותיו." מתוך "פת לחם" - "ואני עודני נער אז. אבי היה רב בעיר מצער בישראל והכנסתו מועטה, מאבי אימי נשארה ירושה מעטה בתוך קרן קיימת , ורק את הריבית קיבל אבי מידי שנה בשנה, וזאת הוציאה אישתו השנייה שלם בניה, היא לא הייתה אישה רעה כלל, אבל עשתה את הקרוב לליבה…" ברדיצ'בסקי עסק בחקר סיפור העם ובחקר האמונה היהודית הקדומה. הוא התעניין בשומרונים ובדתם. כינס חומרים שאסף וגם דאג לחדשם. הוא פרסם אסופות של אגדות: "מאוצר האגדה", "צפונות ואגדות", "ממקור ישראל". עסק בחקר חמשת חומשי התורה. כמו כן, כתב כמה ספרים ביידיש ובגרמנית. כל כתביו נקבצו בשבעה כרכים הכוללים את מאמריו, סיפוריו והאגדות שכינס. "כתבים", הכרך השביעי של כתבי ברדיצ'בסקי, מציג את המהלך הראשון ביצירתו הסיפורית העברית של הסופר. כלולים בו כל הסיפורים שפרסם ברדיצ'בסקי מ-1898 עד 1904. לבו ועיקרו של כרך זה הוא הערוץ ה"אוטוביוגרפי" – סיפורים העוקבים אחר מהלך חייו של צעיר יהודי שצמח, כמו המחבר, בעיירה חסידית באוקראינה, ויצא ממנה מתוך מרד ומאבק כדי להגשים את מאווייו האינטלקטואליים והרגשיים במערב אירופה. המציאות המתוארת בסיפורים נשקפת מתוך נקודת המבט המורכבת של המספר, שיש בה ממדים הומוריסטיים ונצנוצים סטיריים לצד ראייה דטרמיניסטית טרגית. בד בבד מובלעת בהם ההשקפה על כוחות החיים והיֵצר הגנוזים בחברה קרתנית זו, ומחפשים להם מוצא. עוד כלולים בו סיפורים המבוססים על חוויות שחווה ברדיצ'בסקי בשנות לימודיו, והמציגים דמויות מן האוכלוסייה המגוונת של סטודנטים יהודים ולא יהודים שהתקבצו בערי האוניברסיטאות בגרמניה ובשווייץ בשלהי המאה התשע-עשרה.