קובץ סיפורים זה של דינו בוצאטי (1906-1972) מיצג את פיסגת יצירתו. סיפוריו של בוצאטי המשתרעים על מגוון רחב של סוגים ספרותיים ונושאים אינם ניתנים למיון בתחומים צרים של אסכולה ספרותית. מקובל לציין את קירבתו המשוערת לפרנץ קאפקא. אך יש המוצאים את מקורות יצירתו ביצירת אדגר אלן פו, את"א הופמן, קיפלינג ובורחס ואפילו אצל הצייר הפלמי הירונימוס בוש. סיפוריו הקצרים מתארים את החרדה והמצוקה של הקיום האנושי בדרך אלגורית. סטואציה יומיומית, תקינה למראית-עין, מאבדת לפתע את ממשותה והופכת למקור אסונות מסתוריים. לעתים נראה שעל-פי בוצאטי קיים מעין חוק שמור מטפיסי במקביל לחוק הפיסיקלי. בעת שהאיזון של החוק זה מופר בגסות - מישהו חייב לשלם על כך. סיפוריו מתאים חזות קשה לעתיד האנושות הנגרמת מחמת קוצר ראותו של האדם. קריאת סיפוריו של בוצאטי היא חוויה אינטלקטואלית המעוררת למחשבה, כשם שהיא מרשימה באיכותה הסיפרותית-פיוטית.