המסות ופרקי ההתבוננות ב"בין שני עולמות" הם כרטיס כניסה הכרחי לעולמה הרוחני, המשתרע על פני תחומי עניין מרובים: תיאורים של קטעי ילדות באלכסנדריה לצד בחינה מעמיקה של היהדות ומקומה המחודש במרחב הים תיכוני. ניתוח נפשו של המשורר המקולל לצד חשיפת חשיבותה של המוזיקה כמכשיר ליצירת שינויים חברתיים. עיסוק בשאלות של מגדר והגדרה עצמית לצד סקירת ממדים שונים של התרבות הלוונטינית. במסותיה היא קוראת תיגר על הגבולות שבין הכתיבה האישית, הכתיבה הספרותית והכתיבה האקדמית, מה שאפשר לבחון מזווית מקורית את ההגדרות בנושאי זהות ועדתיות ולבטל את המרחק בין הפרטי לציבורי.