1964) של ז´אן לפלנש וז´אן-ברטרן פונטליס הנו ספר משמעותי, מכיוון שהוא מסמן צומת מהותי בתהליך ההתפתחות של שני הסופרים ושל התנועה הפסיכואנליטית של צרפת. נאמנים לחינוך שקיבלו מלאקאן, לפלנש ופונטליס בודקים את הטקסטים הפרוידיאניים כדי לתפוס בהם את הגוונים הזעירים ביותר וכדי להבליט את המורכבות ואת המקוריות של חשיבתו של פרויד; אך בו-זמנית, הסטיות והשוני מלאקאן באים אצלם לידי ביטוי, והמחברים מתחילים להתוות את דרכם המקורית. ז´אן לפלנש וז´אן-ברטרן פונטליס הנם מבכירי הפסיכואליטיקאים הצרפתיים כיום. הם מוכרים במיוחד כמחבריה של העבודה המונומנטלית, "אוצר המילים של הפסיכואנליזה" (1967).