דאה הדר
3 ספרים
דאה הדר, נולדה בח׳ באדר א׳ תשל״ו, 9 בפברואר 1976 בניו־יורק וגדלה במנהטן ובתל־אביב, בת לעיתונאי ולמתרגם בני הדר ולשחקנית רחל הדר. עלתה ארצה עם משפחתה ב־1991. למדה בבית־ספר תיכון בניו־יורק וסיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר עירוני ד׳ בתל־אביב. לאחר שירותה בחיל המודיעין, למדה יחסים בינלאומיים ותקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים.
משנת 2000 שימשה כתבת בעיתון ׳הארץ׳ בתפקידים שונים. וכתבה טור אישי במוסף השבת. היתה נשואה לעיתונאי שחר סמוחה, והיא אם לבת. על שמה המיוחד סיפרה בריאיון לשירי לב־ארי (2008) כי ״אין לו פירוש, אבא שלי פשוט אהב את הצליל [...] עד כמה שידוע לי אין עוד שם כזה״.
ספרה הראשון, נומי נומי, עיסאוויה (גוונים, 2000), יצא לאור כשהיתה בת עשרים וארבע. הסיפור שעל שמו נקרא הקובץ פורסם גם בקובץ הדו־לשוני עברי־ערבי שני עמים כותבים מימין לשמאל (2012). כמה מהסיפורים בקובץ קשורים בחוויות צבאיות מורכבות (חיילת בתצפית לילית על כפר פלסטיני, שיח בין שוכני קברים בבית עלמין צבאי, אח חייל שמגיע מהצבא) או בחוויות הקשורות בהתבגרות ובמיניות, לרוב על צדדיהן המרתיעים והקשים. בכל הסיפורים בולט קולה של הדר, שהוא ילדותי ותמים אך בה בעת גם נוקב ומדויק.
ספרה השני, אצלנו עכשיו בוקר (2008), מתאר משפחה בורגנית ישראלית ואת הניסיונות של כל ארבעת חלקיה להשתלב במציאות הישראלית ובחלום האמריקני. נקודת המבט היא של הבת הצעירה שמתארת אפיזודות, מוזרות אך ריאליסטיות, מילדותה והתבגרותה: החל מאמה המצפה למכתב מוודי אלן וריביה עם האב הנוכח־נעדר, דרך משאית תרנגולות המובלות לשחיטה על כביש ההלכה, ועד להיחשפותה המוקדמת לחיי המין של הוריה.
ספרה השלישי, היורדות (כתר ספרים, 2023) נכתב בניו־יורק, אליה חזרה עם בתה ב־2011. היורדות הוא ספר על ישראלים וישראליות לשעבר, על קשרי משפחה סבוכים וקשרי חברות בין נשים, ועל גיבורה – אם חד־הורית שעדיין מחפשת את הקשר האינטימי ואת הקול העצמאי שלה.
