“ספר נפלא, מרתק ומסעיר אודות הנער אטצל, בנו של הקטיגור העליון וולף פון אנדרגאסט,שמגלה עיוות דין הנוגע לליאונהארט מאוריציוס, אדם שיושב בבית סוהר כבר למעלה מ18 שנים באשמת רצח. מחקירתו, מגלה הנער סדקים ועיוותים רבים במהלך המשפט, לפיכך הנער יוצא למסע על מנת להוציא את הצדק לאור ובניגוד גמור לדעת אביו ולפסיקתו.
למעשה מציג בפנינו יעקב ואסרמן תמונה עגומה ועצובה של החברה הגרמנית בעת כתיבת הספר, כלומר - שנות העשרים של המאה העשרים. תקופה שהאופל משתלט לא רק על החברה אלא בעיקר על אושיות השלטון ומוקדי הכוח.
הצדק והמוסר משתנים אל מול עיניו הנדהמות של הסופר במהירות מפחידה. הצדק והמוסר של אתמול אינם אלה של היום. הפגיעה כל כך הרסנית שאין ממנה דרך חזרה.
ובכל זאת, ווסרמאן מאמין מאוד בנוער. הוא מציג את אטצל הנער כדמות מלאה בנחישות, חוש צדק מפותח ואומץ לב. יתכן כי זו הציפייה או משאלת לב הסופר, ובכל מקרה את התיקון של המצב הנורא הוא מעמיס על כתפי הדור הצעיר שאולי אינו מושחת ומסועב כמו דור המבוגרים בתקווה כי הם אלה שיביאו שינוי ויחזירו את הרכבת למסלולה.
הנשים בספר, לצערי, אינן מוצגות בצורה מחמיאה במיוחד. (או יפות וטפשות או "מאמות") אבל יתכן שזה תוצר של רוח התקופה. עד כמה שזה נשמע מוזר, הדמות השלילית ביותר בספר היא דמותו של יהודי.
בכל מקרה, מדובר בספר מרתק במיוחד בתרגומו המופלא של מ. ז.וולפובסקי. מומלץ ביותר.”