ז'א-פול סרטר, פילוסוף וסופר צרפתי בעל שם-עולם. נולד ב-1905 בפאריס, יוצר האסכולה האכסיסטנציאליסיטית בספרות צרפת. יצירתו הפילוסופית מזה והאמנותית ־ רומאנים, סיפורים ודראמות - מזה, עשו את האכסיסטניציאליזם נוסח סרטר לגורם מרכזי בעולם התרבות המערבי, למן התקופה שלאחר מלחמת העולם השניה. מאז ועד עתה מורגשת השפעתו בכל תחומי התרבות וחשיבתו נעשתה גורם-מפרה בתחומים רבים: בפילוסופיה של החברה, בחשיבה על הספרות, אסתטיקה, ובפסיכולוגיה. מחזותיו (”הזבובים”, ”הידיים המזוהמות”, ”בלואי אלטונה”, ”הזונה המכובדת”, ”בדלתיים סגורות”) הם מחזות רעיוניים, אפילו פוליטיים, אך לעולם הם בעלי סיטואציות אנושיות, מוצגות בצורה דרמאטית חיה המשכנעת בריאליזם שבה.
יצירותיו האמנותיות, המונוגראפיות שלו על סופרים ומסותיו החברתיות והפוליטיות, המחישו את בעיות הקיום האנושי, את יסוריו ולבטיו של האדם בן-זמננו ואת האחריות המוסרית בה הוא חייב. השפעתו על תרבות זמננו היא השפעת-יסוד, עד כדי יצירת אורח חיים והשקפת-עולם אכסיסטנציאליסטיות, השתתפותו במאבקים פוליטיים, שבהם כתיבתו לוחמת ונוקבת, בעלת מתח מוסרי ורעיוני וירידה לשרשי הבעיות, עשתה אותו לסמכות מוסרית - סמל למהפכנותו של איש הרוח. אופיינית לאישיותו ולהימצאו תמיד בשורה הראשונה של חשיבה מהפכנית כלל-אנושית היא הדחייה שדחה את פרסינובל שהוצע לו כאות־הכרה להישגיו הספרותיים, - דחייה מתוך ראיית התרבות שהיא סמל לעמדתו הבלתי תלויה של איש-הרוח ולהשתתפותו במאבק על תיקון העולם וחידושו.