שבעה עשר קולות גבריים וקול נשי אחד כותבים מכתבי אהבה. אין להם נמען, לא מקום ולא זמן, והם אינם מצפים למענה. בהדרגה מתברר לקורא שמשהו בהם "אינו כשורה": הנוף כמו חומק ממבטו, הנמענים שגויים לכאורה ושולחיהם נעלמים; עבר והווה מתחלפים, והמכתבים מקדימים או מאחרים ביחס למידע שהם מכילים. במסע מוזר זה דרך רגשות ומצוקות אנושיים נוגע טבוקי במבוך הקיום האנושי שבמרכזו האהבה. את שברי גורלם של בני האדם שנידונו שלא להיפגש מנסה לאחות הקול הנשי האחד ב"מכתב לרוח" שחותם את הספר אבל האם האישה יכולה תמיד להציל את הגבר מעצמו?