ספרו של ההיסטוריון יוסף גורני "חלופות נפגשות" הוא מחקר שמעמיד זו מול זו שתי מפלגות לאומיות פוליטיות יריבות בעם היהודי: מפלגת ה'בונד' ותנועת העבודה הציונית. זה מחקר ראשון מסוגו, שבודק את השינויים שחלו בתשעים השנים שמסוף המאה ה - 19 ועד שלהי המאה ה - 20 באידיאולוגיה היהודית הלאומית של שתי התנועות. בשלושה מצבים פוליטיים נבדקים הרצף והשינוי באידיאולוגיות האלה: ברוסיה הצארית עד מלחמת העולם הראשונה, ולעומתה בארץ - ישראל העות'מאנית בימי העלייה השנייה; בפולין הרפובליקנית, ובארץ - ישראל המנדטורית בין שתי מלחמות העולם; בתפוצות ישראל, ובמדינת ישראל אחרי מלחמת העולם השנייה והשואה. מבדיקת שתי התפיסות הלאומיות הקוטביות האלה עולה מערכת של מושגים והלכי רוח משותפים לזו ולזו, כגון 'שלילת הגלות' בתור הוויה נפשית ותרבותית, התפיסות הפוליטיות הדינמיות של הקשר בין המעמד לעם, ומקומה של השפה בעיצוב דמותו הלאומית של העם בעת החדשה. הדיון בנושאים האלה, מתוך הבלטת פירושיהם המשתנים לפי הזמן, הוא פועל יוצא מאופייה ומייחודיותה של ההוויה היהודית הלאומית שמתעוררת בה יריבויות קשות, רבל גם נישות משותפות, ומכאן כורת הספר: "חלופות נפגשות".