לונסי, עיירה קטנה באלסקה, הייתה המפלט האחרון של נייט בורק, שוטר מבולטימור. נייט האשים את עצמו בכך ששותפו נרצח ברחוב, לנגד עיניו ממש, ונקיפות המצפון לא נתנו לו מנוח עד כי הרגיש שאין עוד טעם לחייו. מאחר שהרגיש שדבר אינו קושר אותו עוד לחברה, הוא הסכים למלא את תפקיד מפקח תחנת המשטרה בעיירה הנידחת. בעודו תיהה אם טעה טעות חמורה בבואו לשם, נשיקה לא צפויה בערב ראש השנה האזרחית החדשה, תחת שמי אלסקה המוארים בזוהר הצפון, מרוממת את רוחו והוא ניאות להישאר בעיירה עוד זמן מה. מג גולוויי, שנולדה וגדלה בלונסי, רגילה לחיות בגפה. היא היתה נערה צעירה כשמת אביה, ומשום כך למדה להיות עצמאית, להטיס את מטוס הקטן שלה ולחיות בפאתי העיירה, כשרק הכלבים הסיביריים שלה מארחים לה לחברה. ואף על פי כן, משהו בארשת פניו העצובה של נייט מרעיש את נפשה עד היסוד ומחמם את לבה הקפוא. לונסי, שלכאורה אינה אלא עיירה מנומנמת, מסתירה בחובה סוד אפל. לפני שנים רבות, על אחד ההרים המלכותיים החולשים על העיירה, בוצע פשע שלא פוענח עד עצם היום הזה; נייט חושד כי הרוצח עדיין מתהלך חופשי ברחיבות המושלגים של העיירה. הגילוי, הסוד שיחשוף, יאיים על חייו החדשים ועל האהבה החדשה שמצא סוף-סוף.
