הרומן מצבים עצבניים הוא קול צלול ורם של אישה אפריקנית משוחררת, העולה מעומק חשכת הבערות האורבת לנערה כפרית באפריקה. המשפט הפותח את הספר, "לא הצטערתי על מות אחי", עורר על המחברת את זעמם של הגברים, שראו בו, בצדק, קריאת תיגר על שלטונם והכרזת עצמאות של האישה השחורה. סיפור מאבקה של נערה לרכוש לה השכלה ולהרחיב את גבולות עולמה במושבה הבריטית רודזיה, היה לסיפורה של זימבאבווה המתעוררת. העובדה שהמאבקים האלימים שהתרחשו שם בשנים ההן רק נרמזים בלשון מאופקת יכולה להעיד משהו על הארץ הזו. הרומן שכתבה טסיטסי דנגרמבגה היה בתוך שנים אחדות לקלסיקה, למרות המחאות שעורר מייד עם הופעתו. שנות ילדותה של המחברת טסיטסי דנגרמבגה, עברו עליה באנגליה היא שבה למולדתה בנערותה אחר - כך יצאה ללמוד רפואה בקמברידג' ושוב חזרה לארצה ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטה של זימבאבווה. ובסופו של רבר בחרה להתמסר לכתיבה. כיום היא מוכרת כסופרת, מחזאית, יוצרת סרטים ומופת לאישה אפריקנית משוחררת המקדישה את זמנה לפעילות ציבורית. להוקרה מיוחדת זכה סרטה התיעודי "הילד של כל אחד מאיהנו", הקורא לעזור למיליוני יתומי האידס באפריקה.
