ליאת אוכלת לאט. כל נגיסה נלעסת היטב. לפעמים הארוחות של ליאת נמשכות שעה, שעתים, ואפילו יותר. האוכל מתקרר. הסועדים מתפזרים. אמא מתרגזת. אבל ליאת ממשיכה לאכול לא ומסיימת אחרונה. השיניים של ליאת עובדות לאט, אבל הדמיון שלה עובד מהר. סיפור על ילדה מיוחדת מאוד לילדים מיוחדים. סיפור שצריך לאכול לאט. בשל באהבה על ידי הסופרת נאוה מקמל-עתיר.