“יוו! איזה ספר מדליק.
אחרי כמה וכמה ספרי ילדים שהגיעו הביתה, נקראו ואנחנו אפילו בקושי זוכרים שעברו פה - סוף סוף ספר שווה! הבנות התחרו בזכות מי מהן קראנו אותו , מי בחר אותו וביקשו להקריא שוב.
הספר כתוב בשפה יפייפיה, ובא עם מבנה מאוד יפה - דבר שבעיני מאוד מוסיף לספרים, נותן להם מן מקצב משלהם. הילד הולך לישון - והופ! שומע רעשים, וגם כשהוא מסתכל החוצה לגינה הוא רואה אריה אמיתי (ותיאור של איך האריה נראה). נבהל, הולך לישון , מתעורר בבוקר מביט בחלון - הופ! גינה יפה, אבא ואמא נהנים מהקפה של הבוקר ( ותיאור נהדר של מראה זה). המבנה הזה חוזר בשינויים קטנים, יפים ומשעשעים מספר פעמים ( החזרות כלל לא מעיקות כי הן בדיוק במידה ורק תורמות לחוויה הכללית).
הסיפור מתפתח - יש התפתחות מפתיעה. ואז בא הסוף - איך הילד מעניש את הוריו. סיפור שבטח כל הילדים מפנטזים עליו. איך הם סוגרים את ההורים בחדר, לא נותנים להם לראות טלויזיה, מתחילים להקפיד על הרגלי האכילה והשתייה שלהם.. הבנות שלי הופתעו מהמראת הדימיון לשחקים שכאלה, וחייכו בלי להפסיק..
יש ציורים קצת מפחידים ( לפחות אחד) שיכולים לייצר אולי קצת בעיה בהקראה לפני השינה. אבל הנושא לדעתי נפתר בקלות על ידי הסתרת יד פשוטה של הציור, וגם בגלל שעם התפתחות העלילה הבעיה נפתרת.
ההסתייגות היחידה שלי שבאמת לא הבנתי למה זאת הייתה הפתחות העלילה - למה בעצם עשה זאת מי שעשה - אבל כל השאר כל כך שווה שנקודה זאת מבחינתי התגמדה.
הסיפור מוצלח מאוד, עם ציורים מאוד מוצלחים ( במיוחד איך שהאריה מתחיל להיפרם, ומתנתקת לו הרגל, נקרע הגב, נופל הראש..). אין בו איזה מסר עמוק לפחות ממה שאני ראיתי. זה לא סיפור חינוכי - ולמי שזה מפריע יכולה להיות בעיה כאן. אבל הוא מאוד מפתיע, שובב ומהנה.”