בנג'מין לי וורף (1897 - 1941) - אבי "תורת היחסות הבלשנית" - נחשב, בצד אדוארד ספיר ופראנץ בועז, כגדול החלוצים האמריקאים בתחומי הפילוסופיה של הלשון, הבלשנות והאנתרופולוגיה של התרבות. וורף, בן חורג של המסורת המדעית בתקופתו ודמות שנויה במחלוקת עד היום, חקר באופן עצמאי מגוון רחב של תופעות לשוניות ותרבותיות, והתמקד בשאלת הקשר בין שפה לחשיבה: האם השפה משפיעה על הרגלי החשיבה שלנו? האם דוברי שפות שונות עשויים להגיע למסקנות שונות בשיפוט המציאות שלהם? האם האופן שבו אנו מבינים את העולם נובע מן הידע הלשוני שלנו? האם אנחנו "כלואים" בתוך עולם המושגים שלנו, או שמא נוכל לפרוץ ביום מן הימים את גבולות שפתנו ועולמנו?
מאמריו של וורף, הפונים לקהל מקצועי ולא-מקצועי כאחד, מציעים ניתוח מעמיק של השפה האנושית, ומשתרעים על פני קשת רחבה של נושאים - מן ההיירוגליפים של האצטקים ושל המאיה ועד לקשרים שבין חושים למטאפורות, מתמונת הזמן והמרחב של בני ההופי ועד לאופן שבו זיקות לשוניות מסוימות עלולות להביא לאסון. משתקפת בהם אמונתו העזה של וורף כי בפתרון החידות הקדמוניות הללו, בחקירתן של שפות ותרבויות אחרות, טמונה היכולת לגלות ולפתח אפיקים חדשים לחשיבה האנושית.
"...המאמרים אשר קובצו ב'שפה, מחשבה ומציאות' מתחברים לכדי מודל שיש לו אלגנטיות אינטלקטואלית וטקט פילוסופי יוצאים מגדר הרגיל. מנוסחת בהם הכרזה על אפשרות רבת-חיוניות, חקירה של התודעה שהיא איננה רק מעניינו של הבלשן, אלא גם של המשורר, וללא ספק גם של המתרגם..."
- ג'ורג' סטיינר
"פעם ביובל מגיע מישהו שתופש את היחסים בין אירועים שעד כה נראו לא קשורים, ונותן לאנושות ממד חדש של ידע. איינשטיין, שהראה את היחסיות של החלל והזמן, היה אחד כזה. בתחום אחר, וברמה פחות קוסמית, זהו בנג'מין לי וורף... הוא תפש את היחסים בין השפה האנושית לחשיבה האנושית, כיצד אכן יכולה השפה לעצב את מחשבותינו האינטימיות ביותר... "
- סטיוארט צ'ייס