הכובש והכלב מספר את סיפור ידידותם של אלכסנדר הגדול, כובש העולם, ודיוגנס הקיניקן, הפילוסוף הכלבי, שגר בחבית. הרומאנסה הפסוודו - היסטורית נפתחת בפגישתם הנודעת של השניים באתונה, עירם של הפילוסופים הגדולים, וממשיכה בתיאור הרפתקאותיהם הפחות נודעות. דיוגנס, המשמש בתחילה מורו של אלכסנדר בדרך אל האמת, מצטרף לתלמידו למסעות כיבושיו, והם מגיעים עד הודו, שבה מושלים המציאות והדמיון. במרכז הספר ניצבת השאלה כיצד ראוי לחיות. אלכסנדר ודיוגנס מייצגים שתי תפיסות שונות מאוד, ואולי משלימות זו את זו: אלכסנדר הוא האדם הפועל, מי שבאמצעות הפוליטיקה והכוח משעבד את העולם כולו לרצונותיו, בתקווה למצוא את האושר. דיוגנס הוא האדם שחדל לפעול, מי שהבין כי דרך הכוח והפוליטיקה פסולה, לא רק משום שהיא פוגעת בזולת, אלא בעיקר משום שהיא פוגעת באדם ההולך בה. בוותרו על רכוש, על משפחה ועל מולדת, מנסה דיוגנס להתעלות מעל הכוח ומעל הפוליטיקה. הכובש והכלב עוסק בבעיה רלוונטית במיוחד לזמננו, שבו הפכו הבינוניות, הצביעות וחוסר האחריות לדרך החיים המקובלת ביותר. הכובש והכלב הוא ספרו השני של יקי מנשנפרוינד. קדם לו הספר 'אקדמיה' (בבל, 2000).