“אני אוהב עצי זית וכל מה שקשור בהם, עץ הזית הוא עץ אצילי ומסמל בצורה הכי חזקה את הקשר לאדמה. הזית עץ יפה מאוד ויכול להגיע לגיל של מאות שנים ולפתח גזעים ציוריים, עבים מלאי הוד. כל סוגי הזיתים אהובים עליי, אך במיוחד הזיתים הסורים הקטנים והכי מרים שאפשר למצוא. שמן זית הולך כמעט עם כל דבר ובכל הזדמנות. גם בשמן אני מעדיף את השמנים החריפים, המרים ובעלי טעם חזק כמו הסורי, פישולין וקורטינה. גזע עץ הזית משמש לחימום ונחשב אייכותי מאוד לאלו העוסקים בגילוף בעץ.
מורט רוזנבלום הוא עיתונאי מוטרף על זיתים, הוא יצא לחקור אותם בכל מדינה בה משתמשים בהם ובספר זה הוא מביא את רשמיו. הוא מבקר בישראל, יוון, איטליה, ספרד, מרוקו ועוד, ובכל המקומות נפגש אם אנשים המספרים לו את ההיסטוריה של הזית בארצם, את שיטות הפקת השמן וכל מה שמעניין וקשור לזיתים. כמובן בכל מקום מורט דואג לטעום הרבה זיתים ושמן. כמעט בכל המדינות מורט נתקל ביצרני שמן זית המייצרים בשיטות המסורתיות כמעט ללא מכונות ובאחרים שמייצרים כמויות גדולות בשיטות מודרניות, הקונפליקט בין ייצור המוני בשיטה המודרנית לבין ייצור אייכותי יותר אך עם תפוקה נמוכה הוא עניין מרכזי בכל מדינה המפיקה זיתים. ממה שאני מבין על פי רוב אלו שבוחרים להמשיך לייצר בשיטות המסורתיות הם אלו שבאמת מחוברים לזיתים ולאדמה, מוכנים לייצר ולהרוויח פחות, אבל לשמור על האייכות והמסורת.
כתיבתו של מורט טובה והוא בהיר ורהוט בהסבריו. המגרעת היחידה מבחינתי היא שהסיפור והחוויה חוזרים על עצמם, רק כל פעם במדינה אחרת, אותה גברת בשינוי אדרת. אחרי שקוראים בצורה מקיפה על הזיתים בישראל, יוון, איטליה כבר מבינים את הרעיון, מכורים לזיתים גם ימשיכו בסקרנות לקרוא גם על הזיתים בספרד ומרוקו.”
