לורה עוברת מאשדוד לתל - אביב, מבקשת מקום להניח בו את כאב הפרידה מצייר מקומי, אהבתה הראשונה.
בתל - אביב התזזיתית והמסובכת היא מנסה לאמץ לה זהות חדשה.
בשעות היום היא עובדת במשרד להיכרויות "לב בודד" ולומדת שהחיים הם פרסקו ענק של אהבות ופרידות, קולאז' של בדידויות.
בלילות היא קופצת ראש אל הבריכה ההדוניסטית של העיר הבדולה על שלל הטיפוסים התמהוניים המאכלסים אותה.
אבל אף אחד מהם, גם לא הברמנית המצולקת או הסופר שהוא גם אינסטלטור, לא יעזרו לה לספר לעצמה סיפור אחר על החיים שלה.
מי שיש לה הכוח לגאול אותה זוהי דווקא כריסטינה, אם - סבתה, שעזבה בעל ותינוקת למען משוררת קווקזית והלכה בעקבותיה לפריס הבוהמיינית של שנות העשרים.
דמותה החידתית של כריסטינה מלווה כצל את לורה נינתה ומעשירה את דיוקנה, קוראת לה לבוא, מציעה לה את המפתח.
האם המפתח הזה יפתח לה את השער אל השיגעון או דווקא את הפתח להישיר דרכו מבט אל החיים בכל יופיים הנשבר, ולבחור בהם, בחיים, למרות הכל? הרומן של לי קופמן, הכתוב בלשון עשירה וציורית, שולח מבט חם וחכם, מצחיק ומפוכח אל נשף המסיכות האנושי, ואל הבוקר שעולה, תמיד, בעקבותיו.
לי קופמן בת למשפחה חרדית, מסורבי עלייה מרוסיה, עלתה לישראל בגיל 12 וכעבור שלוש שנים "חזרה בשאלה". בגיל 19 עזבה את בית הוריה באשדוד לטובת "העיר הגדולה" תל - אביב.
בארבע השנים האחרונות היא מתגוררת באוסטרליה ושם עוסקת בפעילות ציונית ועובדת כעיתונאית. ספרה הקודם "רווקה בת 32, מטר שישים..."
יצא לאור בספרית מעריב בשנת 1999 ועורר הדים רבים.
כן פרסמה סיפורים ב"מאזניים" והשתתפה באנתולוגיות אחדות.