בכוס סיידר הייתי כמדמה חלקיק תמיסה, ובתחתית חכיתי לתסיסה, כדי שבועה אל - על אותי תשא. המראתי על בועה עד התרסקה, וכששקעתי שוב על הקרקע נותרתי כלפני הנסיקה. יכלתי לחזר על כך עוד פעם. עלוי רגעי היה אז כל הטעם. רוברט לי פרוסט (1963 - 1874) הוא מגדולי המשוררים האמריקנים במאה העשרים. ב1912 - , בן שלושים ושמונה, עזב את ניו - אינגלנד, מכורת אבותיו, והתיישב עם משפחתו באנגליה. שני ספרי שיריו הראשונים - "רצונו של ילד" ו"מצפון לבוסטון" - ראו אור בלונדון בשנים 1913 ו1914 - ופרסמו את שמו באנגליה ולאחר מכן בארצות - הברית. בראשית 1915 שב למולדתו עטור תהילה. פרוסט דחה את הגישה הרומנטית לשירה, בשיריו הליריים והדרמתיים נתן ביטוי להווית האדם המושרש בטבע, להגותו ולחוויה המטפיזית שהוא חש לנוכח פלאי העולם. סגנונו משלב שירת חרוז לצורותיה המגוונות ו"שירה מדוברת" במקצב ובחרוז לבן. בחייו הארוכים זכה רוברט פרוסט בארבעה פרסי פוליצר ובפרסים רבים נוספים והיה למשוררה הלאומי של אמריקה. בתום קטיף התפוחים כולל מבחר מייצג משיריו מכל תקופות יצירתו.