“צ'רלס דיקנס הוא מגדולי הספרות האנגלית במאה ה- 19 ובילדותי קראתי את כל ספריו שתורגמו לעברית והיו זמינים בספרייה. בעיקר הרשים והשפיע עליי ספרו "אוליבר טוויסט".

בזמנו מהדורות התרגום לעברית יצאו לאור בגרסה מקוצרת כיוון שקהל היעד שלהן היו ילדים ובני נוער. דיקנס אמנם כתב לא מעט על ילדים אולם ספריו לא היו "ספרי ילדים" והראיה לכך, בין השאר, שרוב הרומנים שכתב, כמו "תקוות גדולות", פורסמו בתחילה בהמשכים שבועיים בעיתונים (רובם בעיתונים בהם דיקנס שימש כעורך).

זהו ספרו הגמור האחרון של דיקנס וללא ספק מהטובים שבהם, המספר את סיפורו של פיפ (קיצור לשמו המלא פיליפ פיריפ), ילד יתום שמתגורר באזור הביצות שבמחוז קנט אצל אחותו הגדולה והקשוחה, שמכונה "מרת ג'ו", ואצל בעלה ג'ו הנפח טוב הלב.

זהו רומן חניכה מורכב ומפותל, המסופר דרך עיניו של פיפ הבוגר, שבבסיסו התקוות הגדולות של פיפ הילד לשיפור תנאי חייו הקשים, בעיקר בשל התעמרותה של אחותו הגדולה, ולהפוך בבגרותו לג'נטלמן.

כדרכו, דיקנס משלב בספר מוטיבים אוטוביוגרפיים וכמו בשאר ספריו הגדולים גם בספר זה הוא כלל מספר דמויות בלתי נשכחות ורקם עלילה מרתקת, עליה לא ארחיב מחשש לספויילרים.

האם עלה בידו של פיפ להגשים את תקוותיו? תקראו, תהנו ותיווכחו בעצמכם.

לסיום ארצה להתייחס למתרגמת אסתר כספי ולמלאכת התרגום שלה בספר זה.
לא זכרתי את שמה של המתרגמת אבל מקריאת ערך הויקיפדיה על שמה נוכחתי לדעת שמדובר במתרגמת שזכתה להערכה רבה על תרגומיה מהקלאסיקה של הספרות האנגלית ואף זכתה ב"פרס טשרניחובסקי" בשנת 1969.
התרגום לעברית של "תקוות גדולות" שכספי תרגמה, יצא לאור בשנת 1983 והופתעתי לגלות כבר בתחילת הקריאה כי כספי השתמשה בתרגומה בשילוב של עברית ארכאית יחד עם עברית מודרנית. לא זכור לי סגנון תרגומי שכזה לספרים מתורגמים שיצאו לאור בשנות השמונים.
אני חושב שספר זה זקוק לתרגום עדכני, שכן הדור הצעיר יתקשה לקרוא את הספר באופן שוטף מבלי להיתקל לעתים קרובות במילים שאינן שגורות מזמן בשפה העברית כמו למשל המילה דיוטה (שפירושה קומה).
בהקשר זה תארו לכם קורא צעיר נתקל במילה "דגדגן" ואינו מבין את ההקשר למשפט הנאמר... למזלו של הקורא דיקנס עצמו מסביר, ולהלן התרגום לעברית, ש"דגדגן היה מקל חובלים מדונג בקצהו, שנשתחק עד היותו חלק מרוב חיכוך בבשרי המדוגדג" (ראה עמ' 10). אם כך הכוונה שמדובר במקל ששימש לדגדוג, גירוד או לשם הכאה (במקרה דנן). ואף על פי כן מוזר שהמתרגמת בחרה דווקא במילה זו שלא מצאתי לה במרשתת קשר מלבד היותו חלק מאיבר המין הנשי.
האם ייתכן שלמתרגמת, ילידת שנת 1916, לא היה ידוע בעת מלאכת התרגום מה משמעותה של המילה "דגדגן" בעברית עכשווית? תמהני :)”