“شاهنامه - حکیم ابوالقاسم فردوسی طوسی

שאה-נאמה, "ספר המלכים" או "אפוס המלכים", כאשר 'שאה' הוא כינוי למלך פרסי ו'נאמה' הוא ספר, הוא אפוס פואטי עצום שנכתב על ידי המשורר הפרסי פירדוסי בשנת 1010 בהתבסס על מקורות קודמים, והוא האפוס הלאומי של העולם דובר הפרסית. השאהנאמה מספר על העבר ההיסטורי והמיתי של איראן, מבריאת העולם ועד לכיבוש המוסלמי של איראן במאה השביעית.

הספר מורכב מ-62 סיפורים (תולדות חמישים מלכי איראן ועוד 12 אגדות), 990 פרקים, ומעל 50,000 שורות חורזות - ארבע פעמים אורכו של אפוס קלאסי אחר, האיליאדה. התרגומים לשפות אחרות בדרך כלל כוללים קיצור של האפוס.

פֿירדוסי (940-1020 בערך) הוא הכינוי הספרותי שקיבל המשורר הלאומי הפרסי, חכים אבואלקאסם פירדוסי טוסי, מחבר האפוס הנודע השאהנאמה.
מסופר כי הוא כתב את היצירה הגמורה במשך 35 שנה. פירדוסי רצה בגמול מן הסולטן על יצירתו וקיווה לקבל דינר על כל בית שיר שכתב. למרות שהסולטן לא היה מפטרוניו, הובטח לו הסכום הנקוב. אך כשסיים פרדוסי יצירתו קיבל דרכמה על כל בית שיר (כאילו קיבל 10 אגורות במקום שקל על כל בית). הוא נפגע עד עמקי נשמתו וחילק את הכסף לבלן בית המרחץ ולנער המוזג ואז ברח, כדי שהסולטן לא יענישו על הזלזול.
סיפור נוסף אך כנראה שלא באמת נכון, מספר על כך שיום אחד הקריאו בפני הסולטן את שירתו של פירדוסי. הסולטן נפעם שאל מי כתב את היצירה וכשגילו לו כי פירדוסי הוא המשורר, הבין הסולטן כי טעה ושלח שיירה גדולה של גמלים מלאים באוצרות לעיר טוס כדי לגמול למשורר. אך כשהגיעה השירה לשער המרכזי של העיר, משערה האחורי יצאה הלוויתו של פירדוסי.

על התרגום המופתי של יצירת הענק הזו, שנמנת כאחד מהישיגי הספרות העולמיים בכל הזמנים, עמל אליעזר כגן במשך 25 שנה. הוא תירגם את כל היצירה שנועדה לצאת ב-5 כרכים בהוצאת מוסד ביאליק. עד היום יצאו 3 כרכים בהפרשי זמן משמעותיים (כרך ראשון 1992, כרך שני 2002, כרך שלישי 2021).
עד כה קראתי את 2 הכרכים הראשונים. השפה נהדרת וגבוהה. תיאורי הקרבות מאוד גראפיים וציוריים. האפוס כולל חלקים מיתולוגיים (מלך שעל כל אחת מכתפיו יש נחשים בהם הוא מאכיל מוח אדם) וגם הרבה היסטוריה בעיקר של השושלת הסאסאנית. למרות שפירדוסי כתב את היצירה כ-300 שנה אחרי כיבוש האיסלם את אירן, הרוח של הדת השולטת עד לכיבושה (הדת הזארתוסטרית) מנחה את הלך הרוח והתפיסה של היצירה ובאלים הקיימים בה (יזדן-אלוהי הרוח הטובה, אהרימן-רוח רעה/שטן).
באפוס לא רק המלכים הם גיבוריו. למעשה הגיבור הגדול ביותר של האפוס הוא רוסתאם, גיבור עממי שאין שני לו בקרב נגד אדם , צבאות ושדים. רוסתם הוא נצר לזל בן סם שהיה לבקן ולכן נינטש ע"י אביו וגודל ע"י ציפור מיתולוגית בהרים. בשלב מאוחר יותר השניים שוב מתאחדים.

הפואמה האדירה הזו היא עוד נדבך בספרות עולם מופתית שהצלחתי לקרוא. אני מקווה שבמשך חיי יספיקו להוציא לאור את החלקים הנוספים של הפואמה. את החלק השלישי כבר ביקשתי שיזמינו לספרייה.”