ספר זה מתחקה אחר כמה מגלגוליו המרתקים של סיפור חוזר בתרבות ישראל. שלוש פעמים חוזר המספר המקראי על סיפור עלילה שבו מוסגרת אם האומה, שרה, ואחר - כך גם רבקה, בידי אברהם (ויצחק) למלך זר. אותה סיטואציה בחילופי תפקידים מתממשת גם בסיפור יוסף ואשת פוטיפר, ובשינויים מסוימים, גם במגילת אסתר. הגיבורים העבריים בסיפורים אלה שרויים במאבק קיומי אכזר על אדמת נכר. הם גולים חסרי זכויות הנקלעים שלא בטובתם למערכת יחסים ארוטית עם בן התרבות האחרת. הדפוס הסיפורי שהתבסס כבר במקרא, מציע את המטפורה של יחסי גבר - אישה כייצוג של מגע בין - תרבותי. בספרה, מציעה שולה קשת קריאה בין - טקסטואלית מרתקת בכמה דוגמאות נבחרות של הסיפור החוזר על ציר הזמן, החל במקרא, דרך הספרות הבתר מקראית והמדרשית ועד לדוגמאות מן הספרות העברית המודרנית ("האדונית והרוכל" של עגנון, ואינתא עומרי של סמדר הרצפלד). פרק מיוחד בספר מוקדש להתבוננות ב"המגע" יצירתו הקולנועית של אינגמר ברגמן. על פי פרשנותה של קשת מציע הסרט דוגמה נוספת של "אותו סיפור", מנקודת מבטו של ה"אחר" הנוצרי. השאלות שעליהן מנסה החוקרת לענות הן שאלות בונות משמעות: מהי תמת - העל המצויה בבסיסו של הדפוס החוזר, מהי המשמעות שיש לייחס למטפורה של יחסי גבר - אישה, כמייצגת מגע בין - תרבותי, מתי מיוצגת היהדות על - ידי גבר, על - ידי אישה או על - ידי זוג, והעיקר, האם ניתן להצביע על תפקידו האידיאולוגי של סיפור, שהתרבות היהודית מספרת אותו לעצמה שוב ושוב בזמנים ובמקומות שונים. דר' שולה קשת, מרצה לספרות ותרבות ישראל, במכללת סמינר הקיבוצים. ספרה המחתרת הנפשית (על ראשית הרומן הקיבוצי), ראה אור ב1995 - , בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון פורטר, אוניברסיטת תל - אביב.