אלישבע - הבברת הראשונה של הפרוזה העברית אלישבע הוא שמה המאומץ של ייליזאבטה ז'ירקובה שנולדה ברוסיה להורים נוצרים. האב היה מורה כפרי. אמה, שמוצאה ממשפחה אירית, מתה כשהיתה אלישבע בת שלוש שנים. בת תשע - עשרה נקלעה אלישבע באקראי לחברה של יהודים שהשפיעו עליה מאוד, והחלה ללמוד עברית במוסקבה. כמה שנים מאוחר יותר כתבה ופרסמה את השירים הראשונים שלה בעברית. ב1920 - נישאה לשמעון ביחובסקי והתוודעה לסופרים אורי ניסן גנסין ויוסף חיים ברנר. בתקופה זו החלה לכתוב ולפרסם דברי פרוזה בעברית וזכתה לקהל קוראים נלהבים רחב. ב1925 - עלתה ארצה עם בעלה. אחרי מותו, חיה חיי עוני ובדידות בצריף דל בשכונת מונטיפיורי בתל אביב. אלישבע נקברה על - פי בקשתה על שפת הכנרת, לה הקדישה כמה משיריה היפים ביותר. בקובץ מלכה לעברים כמה מסיפוריה המשובחים ביותר של אלישבע. זוהי בהחלט ספרות נשים במיטבה, שמרביתה עוסקת במערכות יחסים עדינות בין גבר לאשה צעירים, ברוח הספרות הרוסית הגדולה של המאה ה19 - , וכל זאת בלשון עברית רהוטה.