תמי שם טוב מתגוררת בחל אביב ועוסקת בכתיבה ובעריכה עיתונאית, ספרה הראשון, "רק בשביל מילי", זכה ב - פרס זאב - ובמצעד הסופרים של משרד החינוך. ספרה השני, "מהפכת התפוזים של מתי", עובד להצגה. זה ספרה השלישי. "אני לא יודעת איזה חוש שישי יש לך," היא אמרה בקול שליו, "אני רק יודעת שיש לך. "אבל אני לא מרגישה את זה," אמרתי, "אני אפילו לא מאמינה בדברים כאלה." שתקנו כמה רגעים. ואיה המשיכה לחייך. כאילו היא לא אמרה משהו נורא מוזר. קצת אחרי שעברה גליה מירושלים לתל אביב, גנבו לה את האופניים. קצת אחרי שגילתה שהשכונה החדשה מלאה אנשים שישנים על ספסלים, היא פגשה את איה שקוראת מחשבות על חתולים. קצת אחר כך היא הבינה שגם לה יש חוש שישי. בגללו היא גילתה את הסוד של איה, ראתה מה מסתתר מאחורי הצלקת של סבתא. נזכרה בפגישת האוהבים הנשכחת, ומצאה את הסיבה שבגללה האיש הקטן תמיד ישן מתחת לפנס. מי היה מאמין על גליה?