מה שהחל בראשית המאה ה-19 כחזון של בודדים, בניית מכונות המאפשרות לאנשים מרוחקים להחליף ביניהם מסרים בקצב העברת המחשבות, התפתח והיה – בתהליך מורכב המלווה בתקוות ובפחדים, בהצלחות ובכישלונות, בשיתופי פעולה ובסכסוכים – למערך תקשורת מורכב שקשה לדמיין את החיים בלעדיו. היום, באמצעות שלל טכנולוגיות מדיה אלקטרוניות יכול כל אחד להחליף מסרים מגוונים בזמן אמת, בכל מקום ובכל רגע, עם כל אחד.
ספרה של תמר אשורי עוקב אחר התהוותן, תפקידן והשפעתן של טכנולוגיות מדיה אלקטרוניות. הוא מציע סיפור אחד על ההיסטוריה שלהן. הוא מתרכז בהיסטוריה של חמש טכנולוגיות תקשורת: הטלגרף והטלפון, הרדיו, הטלוויזיה והמחשב. ההיסטוריה השונה והמשותפת של כל אחת מהן מורכבת מכמה סיפורים המרכיבים יחד את סיפורה של הטכנולוגיה. אשורי מביאה כאן את סיפורם של הממציאים, המפתחים והממנים, לצד סיפורם של המשתמשים.
למרות המרכזיות של טכנולוגיות תקשורת בסיפור הזה, העיסוק במדיה איננו חד-צדדי. בסיפורים המובאים כאן מודגש הקשר בין ההיסטוריה של המהפכות הפוליטיות, הכלכליות והתרבותיות בתקופה המודרנית לבין ההיסטוריה של הטכנולוגיות האלקטרוניות. אמצעי התקשורת האלקטרונים תרמו להתבססותם של רעיונות ליברליים ועודדו את צמיחתן של תפיסות לאומניות. הן הפיצו את הדמוקרטיה וחיזקו את הדיקטטורה. הן אפשרו את הולדת הקפיטליזם ותרמו להתהוות הסוציאליזם. הן גרמו לאוכלוסיות גדולות להגר לעיר ועודדו רבים אחרים לנוע אל פרבריה. הן העצימו את הפמיניזם ותרמו לחיזוק השוביניזם. הן השפיעו על טיבם ואופיים של היחסים בין אדם לאדם, בין הפרט לקבוצה, בין האזרח לריבון, בין עניים לעשירים, בין עירונים לכפריים, בין משכילים לבורים, בין הורים לילדים, בין המינים.
ספרה של תמר אשורי הוא חובה לכל סטודנט לתקשורת, כמו גם לכל מי שעושה שימוש באמצעי התקשורת..
ד"ר תמר אשורי היא מרצה במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ובבית הספר לתקשורת במכללה האקדמית ספיר.