האם אשכנזיות ומזרחיות רלוונטיות לבני נוער בישראל? איך בוחרות נשים בישראל את שם המשפחה שלהן לאחר נישואיהן? כיצד "התאקלם" בשר החזיר בישראל של שנות האלפיים? כיצד מסבירה המציאות הפוסט-סובייטית את עיצוב הזהות של מהגרים רוסים בישראל? מדוע הופכות נשים ערביות למהגרות בעל כורחן וזרות לאחר נישואיהן? ולמה חיילי גולני קוראים לעצמם "ערבים" ולצנחנים "צהובים"?
בעשורים האחרונים מתחוללים בחברה בישראל תהליכים מורכבים, שבמסגרתם קבוצות חברתיות מעצבות מחדש את גבולותיהן החברתיים והסמליים כדרך להתמקם בהיררכיות החברתיות ובמערכות יחסי הכוח המעוצבות על ידי המדינה וסוכניה. הספר מראי מקום: זהויות משתנות ומיקומים חברתיים בישראל מציע דיון בשאלות הללו ובשאלות נוספות מתוך התבוננות בתהליכים של פירוק זהויות ובנייתן מחדש ובעבודת גבולות ושינויי מקום במבנה החברתי בישראל. מאמרי הספר מראים כי קבוצות מהשוליים ומהמרכז מעניקות פרשנויות חדשות לזהותן ושואפות להכניסה אל תוך רפרטואר ההגדרות של הישראליות כדי לזכות בהון סמלי ותרבותי חדש ובמעמד משופר. עם זאת, קטגוריות המיון הוותיקות הקובעות את מבנה חלוקת הכוח בחברה, ובכלל זה אתניות, מגדר, מעמד, הגירה, דתיות ולאום – מוסיפות לשמש צירים מרכזיים של כוח ושליטה המשעתקים היררכיות חברתיות. כך, יש שהזהויות החדשות מאתגרות את מבנה הכוח הקיים, אך לעתים קרובות יותר הן משתלבות בתוכו. הספר שופך אור על מורכבותן של זהויות בישראל, על הדינמיקה המיוחדת הכרוכה בכינונן, ועל הקשר שלהן למבנים המדינתיים.