`לו שאל אותי מישהו לפני שנה מדוע לדעתי גברים עוזבים נשים ואינם חוזרים לעולם, הייתי משיבה: פרה חדשה, המילים פרה חדשה הן קיצור לתיאוריית הפרה חדשה-הפרה הישנה, שהיא עצמה קיצור של האמת המצערת והעצובה, שלפי גברים עוזבים נשים ואינם חוזרים לעולם משום שמה שהם מבקשים הוא פרה חדשה.`` ההתחלה היתה שגרתית למדי: פרה פגשה בפר. הפרה -ג`יין גודול (לא זאת המפורסמת, אלא תחקירנית ניו-יורקית אלמונית למדי), רווקה שאפתנית שלבה מונח בהקפאה עמוקה; הפר - ריי בראון, מנהל ההפקה של תוכנית טלוויזיה שבה הם עובדים שניהם, שנראה כי חייה האהבה שלו שוממים לא פחות מאלה של ג`יין. הם נפגשים למשקה, מתאהבים (כך לפחות היא חושבת) ומתכננים לעבור לגור ביחד. ואז, רגע לפני שהם עוברים לדירה החדשה, פתאום, באופן לא צפוי, ריי זורק אותה. סתם. ככה. הוא מודיע לה ש``הוא לא עומד בזה, שהוא צריך זמן לעצמו, שזה לא היא, זה הוא...`` כעת, כשהצבע השולט בארון הבגדים של ג`יין הוא שחור וממחטות נייר דבוקות לאפה, מנסה ג`יין להסתגל למעמד הפרה הישנה. היא חשה שהיא חייבת למצוא את הסיבה לירידה במעמדה. היא לא רוצה תשובה מריי. גם לא מחבריה הטובים דייוויד וג`ואן. היא מבקשת תשובה מנומקת ומדעית. כאשר היא נכנסת כשותפה לדירתו של אדי אלדן, היא מגלה שהיא איננה הנתינה היחידה בממלכת הלבבות השבורים. כשבידה עותק של מוצא המינים של דרווין, מתחילה ג`יין בגיבוש התיאוריה שלה, תיאוריה שתשנה את הבנתה על יחסי גברים-נשים ועל החיים בכלל. אלא אם כן, כמובן, היא טועה... אילוף הסורר הוא ספר מצחיק ומבריק על גברים, נשים. ההתנהגות המוזרה של לב האדם. ובעיקר, חיסול חשבונות פרוע עם כל ה``אקסים`` באשר הם. לורה זיגמן גדלה בניוטון שבמסצוסטס. היא עבדה עשר שנים בתחום ההוצאה לאור בניו-יורק וכעת היא מתגוררת בוושינגטון.
