בספרות ההיסטורית של ימינו תופסת יצירתו ההיסטורית של טלמון מקום מיוחד כמינו הן בגלל פרסומה והשפעתה על דעת הקהל והמחשבה הציבורית, הן כגלל אופייה האינטלקטואלי ומשמעותה ההיסטורית. טעמדו הייחודי של טלמון בישראל כהיסטוריון וכאינטלקטואל נקנה בזכות התפקיד הנרחב יותר שמילא כפרשן של העולם המודרני, כמשקיף וכמבקר של מגמות היסוד המאפיינות את מצבו של האדם בימינו. שימושו המיומן בתובנות ובניתוחים היסטוריים עשה אותו למעצמה של איש אחד בביקורת הפוליטית. יהושע אריאלי טלמון הגה את הרגש העמוק ביותר לעם היהודי, להיסטוריה שלו, לערכיו הדתיים, המוסריים והחברתיים, למקומו בקרב אומות העולם ולעתידו כישראל ובתפוצות. החרדה לגורלו של העם באה לידי ביטוי בכל מסותיו על נושאים יהודיים, הפזורות בכתבי עת. באחד המכתבים האחרונים סיפר כמה שמח וכמה הוקל לו שהשלים את ה'מאגנום אופוס' שלו לדפוס, לאחר שנים רבות של עבודה קשה, כי הוא מהרהר בכתיבת ספר על ההיסטוריה של העם היהודי כתקופה המודרנית. ישעיה ברלין ההיסטוריון מביט על העבר בפרספקטיבה, כינשופה של מינרווה אלת החוכמה היורד ממעופו רק עם רדת הלילה, בתום המהלך ההיסטורי; ואילו האינטלקטואל פועל לאור היום, בתוך המהלך ההיסטורי. כאינטלקטואל יכול טלמון רק להצביע על הניגודים ועל הסתירות בזמנו שלו; כהיסטוריון ראה את המהלך הדיאלקטי הכולל של המשיחיות החילונית. האינטלקטואל שבטלמון רתם את הבנתו כהיסטוריון כדי להבהיר כיצד מועילה ומזיקה ההיסטוריה )האוניברסלית( לחיים )היהודיים(. טלמון היה אינטלקטואל והיסטוריון שביקש לפענח במסותיו ובמחקריו את חידת ההווה ועורמת ההיסטוריה. דוד אוחנה